ג'ימבוקס מטר

חשיבות התנועה בגיל הרך

מאת: נורית לרון כלב, מורה לתנועה לגיל הרך

התנועה היא צורך קיומי של האדם, השנה הראשונה של חיי האדם
היא המכריעה בהתפתחות המוטורית והתחושתית. מפני שבשנה
זאת היחסים בין התהליך התחושתי ( הצורה שבה רואה האדם )
והתהליך המוטורי ( הצורה שבה מתנועע האדם ופועל בעולם )
מתבססים. זהו הבסיס כיצד יפעל האדם במהלך חייו.עד גיל 7 לומד
הילד לארגן את המידע התחושתי שהוא קולט.
מה המרחק לחפץ המסוים?
מהו הרעש שהוא שומע?
איזו צורה יש לצעצוע?
ככל שהוא מתנסה הוא לומד לארגן במוחו את המידע, הוא לומד
מהניסיון, מהתחושה שאותה הוא חווה בפעולה מסוימת.
למידה, מחשבה, יצירתיות ואינטיליגנציה כוללים לא רק את המוח,
אלא את כל הגוף כולו. תחושות תנועות רגשות ותיפקודי מוח
משולבים, בסיסם בגוף. התכונות האנושיות אינן יכולות להתקיים
בנפרד מהגוף. הרעיונות שלנו, המושגים שלנו מתפתחים
מהתנסויות תחושתיות ותנועה. כשיש קושי במערכות התחושה,
בתגובות התחושתיות, בעיבוד תחושות, או שישנם קשיים מוטוריים, לא יהיו לילד את אלפי ההתנסויות שגורמות להתפתחותו.

לכן חשוב כל כך לאפשר לתינוק ולילד בגיל הרך את מירב האפשרויות התנועתיות והתחושתיות כדי להרחיב את הבסיס ,וכדי להכיר אפשרויות אחרות לפעולות.
כל התפתחותו של הילד נעשית דרך תנועה, דרכה מפתח הילד את תפיסת גופו , את תמונת גופו במוח, ללא תפיסה זאת לא יוכל הילד לתפקד ביעילות. נוסף לכך מפתח הילד את שריריו, קואורדינציה של אברי הגוף. את תפיסת המרחב, התמצאות במרחב.
הוא חווה התנסויות תחושתיות שונות שמפתחות אף הן את המוח. למשל: הושטת יד כדי לקחת חפץ, הילד לומד עד לאן לשלוח את ידו— אומדן מרחק,
עיניו לומדות להתכוונן לכיוון המטרה — קואורדינציה עין יד מתפתחת,
כשהילד נוגע בחפץ הוא חש את מרקמו, גודלו , משקלו, הוא מריח אותו טועם אותו, כל חושיו פועלים כצוות כדי לקדם ולפתח את המיומנויות שנחוצות לתיפקוד מלא בחיים.
כל הלמידה שלנו נעשית במוח, אך הגוף הוא המכשיר שבאמצעותו נרכש הידע. שניהם המוח והגוף מופעלים יחד ע"י מערכת העצבים המרכזית, שניהם מסתמכים על המידע ממערכות התחושה,
יש לנו שלושה תהליכים משמעותיים לתיפקודו של האדם:
1) איך הוא קולט—הדרך שבה אנו קולטים דרך חושינו.
2) איך הוא מעבד את המידע שנקלט.
3) איך הוא מגיב למידע , הדרך שבה אנו משתמשים בגופינו, במחשבותינו, כדי לתכנן ולבצע תגובה למידע שנקלט.
ככל שהילד יתנסה במגוון רחב של פעילויות תנועתיות התפתחותו תהיה טובה יותר
לכן יש לאפשר לילד התנסויות מגווונות, תנועתיות ותחושתיות,כדי שיוכל לארגן את גופו בצורה טובה, לתכנן את תנועותיו ביעילות,
כדי שפעולותיו ותיפקודיו יהיו יעילים.

לייעוץ ויצירת קשר : נורית לרון כלב nurit_la@hotmail.com
0524460382 , 099580182

עיצוב ותכנון סביבת המשחק של הילד

מאת: ד"ר חזי אהרוני  המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן שבמכון וינגייט

הקדמה
על-ידי עיצוב ותכנון של הסביבה שבה הילד משחק, לומד ומבלה הרבה משעותיו, אנו יכולים להשפיע על מה הוא ילמד, איך ילמד ומה יהיו קצב למידתו והתפתחותו הכללית.  העוסקים בעיצוב הסביבה יכולים להשפיע על התנהגות בני אדם, כמו כן על התנהגותו של הילד בגן הילדים, בבית-הספר או במגרש המשחקים. דרך עיצוב מכוון אנו יכולים לעודד, לשפר ולזרז את התפתחותו המוטורית, רגשית, חברתית וקוגניטיבית של הילד, או אף לעכבה כשהעיצוב של הסביבה מגביל את ההזדמנויות לצמיחה, לסקרנות ולהתפתחות. הסביבה יכולה להיות בנויה בצורה כזאת שתציב אתגרים, תזמין את הילד לגלותה ולהתערב בה.

הילד יכול ללמוד על גופו הוא ביחס לסביבתו, לקנות ערכים חברתיים והתייחסות לזולת, או ללמוד מושגים אקדמיים בסיסיים כמו שפה, מספרים, אותיות, צורות וצבעים. סביבה שהיא מתוכננת  היטב ומושכת , תחזיק את הילד לזמן רב יותר והוא ימשיך לגלות בה סקרנות והתעניינות , היא תהיה בטיחותית מבחינת השימוש בה ותספק את צרכיו ההתפתחותיים. סביבה עשירה ומתוכננת היטב תיתן לילד הזדמנויות אין סוף ללמידה ולחשיבה יוצרת. עיצוב ותכנון סביבת משחק חינוכית-לימודית עבור ילדים צעירים היא משימה קשה, מיכון וילדים קולטים ולומדים מהר מאד מהסביבה ומסתגלים אליה (Ellis, 1973, Bruya, 1988), על כן השינויים הרבים שנדרשים מאתנו לעשות בתכנון ועיצוב הסביבה של הילד חייבים לשקף זאת.

בעיצוב ותכנון סביבת המשחק של הילד המשפיעים על התנהגותו, אנו יכולים להבחין בארבעה מרכיבים חשובים.  מרכיבים אלה משפיעים על יכולת ויעילות הקליטה של הגירויים מהסביבה ותורמים לתהליכי ההתפתחות והלמידה.

מרכיבים אלה כוללים את:

א. הילד  ב. המורה / הורה   ג. תכנית הלימודים  ד. הסביבה הפיזית שבה הילד משחק ולומד (איור 1).

איור 1, המרכיבים המשפיעים על  ההתנהגות והלמידה של הילד.

מאמר זה מתמקד בהשפעת עיצוב הסביבה הפיזית של הילד על התנהגותו. פיאג'ה (1962), רואה בהתפתחות הקוגניטיבית כמערכת של יחסי גומלין מורכבת בין הילד וסביבתו. בשלביה השונים יש לסביבה הפיזית על כל גווניה, מרכיבה ואפיוניה משמעות שונה. לכן יש צורך לתכנן סביבה המשתנה באופן דינאמי ובהתאמתה לשלבי ההתפתחות הדינאמיים של הילד. סביבה עשירה, דינאמית ומותאמת תאפשר לילד הזדמנויות ללמידה, לגדילה, לצמיחה ולפיתוח כישוריו באופן אופטימאלי.       
על מנת להבין את המושגים והעקרונות המנחים אותנו בעיצוב הסביבה, אנו נדגים איך ובאלו תנאים    אפשר לעצב סביבה, כשמגרש המשחקים ישמש כדוגמא. כשמתכננים ומעצבים סביבת משחק חינוכית, אנו צריכים להתחשב במספר דברים:

1. התפתחות הילד וצרכיו החברתיים, הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והמוטוריים.
2. לאיזה/איזו מטרה תשמש הסביבה (פינה לחשבון, לתיאטרון בובות, לתנועה העדינה, לפעילות גופנית, לחי וטבע, לאוריינות וכדו').
3. מה הוא גיל הילד או המשחק בסביבה זאת.
4. איך נוכל להבטיח סביבת משחק בטיחותית.
5. מה הם הערכים האסתטיים והיצירתיים שאנו רוצים לפתח אצל הילד כתוצאה ממעורבותו במשחק.
6. איך סביבה כזאת תשתלב עם הסביבה הגדולה יותר.
7. מה הן התיאוריות, הגישות והידע המנחים ומצדיקים את סוג העיצוב של הסביבה.

העוסקים בעיצוב הסביבה החינוכית או סביבת המשחק עם ילדים בגיל הרך צריכים להיות מודעים לתיאוריות, לגישות ולידע מתחומים שונים בנושא המשחק (Aharoni, 1987 Bruya, 1988). תיאוריות, גישות וידע אלה  עונים לשאלה מדוע הילד משחק? מדוע הוא נמשך לסביבה זו או אחרת? מה הם שלבי ההתפתחות של המשחק? ומה מאפיין שלבים אלה וגיל זה או אחר? אם נוכל לענות לשאלות אלה, או אם אנו מודעים לסיבות שהילד משחק או נמשך לסביבה מסוימת, תהיה לנו או למעצב רגישות רבה יותר לצרכיו של הילד, ויהיה אפשר לעצב את הסביבה כך שתענה לצרכיו אלה.

תיאוריות המשחק
תיאוריות המשחק הן לא רק פילוסופיות בטבען, או המשמשות רק כמקור לרקע תיאורטי. יש צורך ואפשרות  ביישומן בעת שמעצבים סביבת משחק חינוכית לילד.

לפי החוקרים בנושא המשחק (Ellis, 1973, Levy, 1978), אנו מבחינים בין תיאוריות שונות שפילוסופים, פסיכולוגים, מחנכים, חוקרים ואלה העוסקים בנושא המשחק פיתחו. לפי אליס, אין תיאוריה אחת שתוכל בשלמותה לענות לשאלה מדוע אנשים משחקים? כך ששילובן של תיאוריות שונות יכול לתרום ליתר הבנה מדוע אנשים, או במקרה זה הילד משחק? למרות שמבחינה תיאורטית משחק הוא התנהגות שאפשר לצפות בה וצריך להיות קל להגדרה, יותר מאשר הגדרה של נושא אבסטרקטי, כמו חשיבה, עד היום עדיין אין הסכמה בין החוקרים להגדרה המתאימה ביותר למשחק (Spodek & Saracho 1988 ,Ellis 1973, Levy 1978 ). משחק יש לו משמעויות ופירושים רבים. כמו למשל ההגדרה התרבותית הרחבה שההיסטוריון וחוקר התרבות הויזינגה (1984) נותן למשחק. משחק והעיסוק בו הוא  לעיתים קרובות ביטוי  אינדיווידואלי של הפרט או האורגניזם לשינויים חיצוניים ופנימיים, מכאן הפירושים וההגדרות הרבות למשחק. אליס מחלק את התיאוריות  השונות לפי התפתחותן וענותן למחקר אמפירי לשלוש קטגוריות: 1. תיאוריות קלאסיות 2.  תיאוריות מאוחרות 3. תיאוריות חדשניות. להלן סקירה קצרה של חלק מתיאוריות המשחק  המוצגות על-ידי אליס מתוך שלוש הקטגוריות שלמעלה:

1. עודף אנרגיה – תיאוריה זאת מיוחסת למשורר שילר ולספנסר, שילר הקנה למושג פורמאליות בכתביו משנת 1855. הם מסבירים שלחיות (ולהבדיל לבני אדם) יש עודף אנרגיה לאחר שהשתמשו באנרגיה הנחוצה להם לחיי היום יום לקיומם. על כן, יש לחיה או לאדם צורך לשחרר אנרגיה עודפת זאת דרך המשחק. הרבה מורים, מורות והורים עדיין חסידים של תיאוריה זאת, על ידי אמונתם שיש לתת לילדים לצאת להפסקה למגרש המשחקים או לחצר לפרוק את האנרגיה העודפת שלהם. אלא שתיאוריה זו לא מסבירה מדוע הילדים חוזרים לעיתים לכיתה עם יותר אנרגיה אחרי הפסקת משחק שכזו.
2. המשחק הוא תרגול אינסטינקטים המכינים אותנו לחיים – התיאוריה הזאת מתוארת על-ידי קארל גרוס בספרו מ1898- The Play of Animals. לפי תיאוריה זאת, חיות וגם אנשים משתמשים במשחק כאמצעי לתרגול מיומנויות הנחוצות להם לחיים שלהם כמבוגרים. בגן הילדים אנו מיישמים תיאוריה זאת ע"י בניית פינת משחק עם דגמים הלקוחים מהבית והחברה בחיי היום יום, כמו פינת הרופא, המאפיה, המכבסה או המשטרה. פעילויות אלה הן חלק משלב התפתחותי של המשחק הדרמטי.

3. המשחק כהזדככות – משחק הוא אמצעי להוצאת ופורקן (או להזדככות, היטהרות) של כל הרגשות השליליות האצורות בנו פנימה. תיאוריה זאת מיושמת במיוחד בתרפיה של המשחק (Psychotherapy). מחנכים וגם פסיכולוגים פיתחו שיטות טיפול שונות המשלבות שיטה זאת עם ילדים צעירים הזקוקים לטיפול חינוכי או פסיכולוגי וטיפול בבעיותיהם הנפשיות או החברתיות. מקורה של תיאוריה זאת הוא עוד מזמנו של אריסטול ביון הקדומה. לפי אסכולה זו, המשחק משמש כאמצעי לשחרור רגשות עמוקים וכאלה היכולים לגרום לנזק לילד או לפרט.

4. משחק כהיבט של ההתפתחות הקוגניטיבית – תיאוריה זאת אומצה ע"י פיאג'ה (1962) שבה הוא מתאר את המשחק כגורם המשפיע על התהליכים המוטוריים, הקוגניטיביים והחברתיים אצל הילד. כתוצאה מכך פועלת התפתחות קוגניטיבית המאופיינת בשלבים שאפשר לזהותם בבירור. כתוצאה ממשחק וההמשך של אינטראקציה (פעילות גומלין) עם הסביבה, היכולת הקוגניטיבית של הילד הולכת וגדלה במורכבותה. משחק לפי כך, לפי פיאג'ה,  גם משקף למידה של הילד על סביבתו וגם אינדיקציה של רמת הידע שלו והתפתחותו הקוגניטיבית.

5. משחק הוא הצורך לנוח מעבודה (בידור, נופש) –  התיאוריה הזאת פותחה ע"י לזארוס. ערכו של המשחק לפי תיאוריה זאת הוא שהמשחק משמש כאמצעי לצבירת אנרגיה מחודשת, להתרעננות נפשית או גופנית, כך שהאדם יוכל ליישם שוב את הדברים והאחראויות החשובים בחייו לאחר שצבר אנרגיה מחודשת.

6. משחק הוא חיפוש של נקודת העוררות והגירוי האופטימלי – (Arousal Theory). תיאוריה זאת בהקשר למשחק פותחה ע"י אליס בספרו הקלאסי מ- 1973 Why People Play, או מדוע אנשים משחקים? התיאוריה מושפעת מהגישה הביהביוריסטית ומידע בתחום הנוירו -פסיכולוגי. תיאוריה זו או "מושג העירור" כפי שהוא מכונה על-ידי בר-אלי (1998), משורש בפסיכולוגיה עוד מתחילת המאה ה- 20 ונעשה בו שימוש רב בפסיכולוגיה של הספורט, אם כי לפי בר-אלי, יש מי שחולקים על מושג זה ומציעים גישות אלטרנטיביות לו. אליס טוען שמשחק הנו תוצאה של הצורך של היחיד ליצור פעילות גומלין עם הסביבה ועם עצמו. פעילות גומלין זאת מעלה את העוררות של היחיד לקראת הרמה האופטימלית (איור 2).

איור 2,  עוררות לרמה האופטימלית לפי אליס (1973).

אצל ילדים ומבוגרים כאחד, אנו יכולים להבחין בדוגמא של התנהגות זאת, כאשר הם בפעם הראשונה מגלים התעניינות בחפץ, משחק חדש או צעצוע חדש. הילד משתוקק לשחק ולגלות כל אספקט קטן של המשחק או הסביבה החדשה. לאחר שהילד סיים את החיפוש והגילויים האפשריים במשחק החדש, התעניינותו במשחק או צעצוע זה הולכת ודועכת ועד שהיא נפסקת לחלוטין. הילד על כן מחפש צעצוע או פעילות חדשה שיביאו שוב להעלאת העוררות שלו לרמה הקודמת והאופטימלית לו.

כל תיאוריות המשחק הן חשובות, כי הן מספקות לנו ידע והבנה למניעים של הילד לשחק. הן עוזרות לנו בהכרה בדרכי הילד ובמיצוי צרכיו דרך עיצוב סביבת המשחק שלו במחשבה ובזהירות רבה. תיאוריות המשחק גם מנחות את התכנון וההנחיה החינוכית שלנו להרחיב את האפשרויות של הילד למשחק בצורה אופטימאלית. מסיבה חינוכית, כמורים וכהורים אנו חייבים ללמד אחרים הבאים במגע עם הילד בשנותיו הראשונות להבין שמשחק הוא בעל ערך חשוב מאד בהתפתחותו וגדילתו של הילד. מבלי ההזדמנויות לשחק, הילד אולי לא יתפתח באופן מוטורי, חברתי, קוגניטיבי ופסיכולוגי ליכולתו המרבית. מבלי הגילוי המחודש והזרמת התעניינות מחודשת להעלאת הגירויים לרמה האופטימאלית, הפרט לא יתפתח ויפתח כישוריו במלואם. מבלי ההתעסקות של הילד במשחק, אולי לא היה לומד דברים בהצלחה רבה כל כך בתנאים אחרים. 

סוגי סביבות משחק ומגרשי משחקים
כשמדובר במגרשי משחקים לילדים או סביבות משחק חינוכיות מתוכננות, אפשר להבחין במספר סוגים שיש להם מאפיינים שונים והייחודיים להם. הבחנה בין הסביבות השונות תעזור לנו לסווג ולהבין את מורכבותם, האלמנטים השונים שבהם ותפקידיהם בתהליך המשחק ובחסרונות והיתרונות של כל סביבת משחק. הבחנה זו תאפשר לנו לבנות ולתכנן, אם לא במעשה – לפחות בדמיוננו את המגרש או סביבת המשחק האידיאלית שאליה כולנו צריכים לחתור (Frost & Klein, 1975, Aharoni,1987).

להלן תיאור של ששה סוגי סביבות משחק המשקפות את הרעיונות שהוזכרו לעיל. סביבות משחק אלה תרומתם לילד המשחק לעיתים היא מינימאלית להתפתחותו ולצרכיו, בעוד שאחרות משלבות הרבה יותר מורכבות ואלמנטים החשובים ותורמים למשחק. אם נלמד להכיר באלמנטים השונים ותרומתם לילד, נוכל לשלבם בסביבות משחק שונות בכיתה, בחצר ובשכונה:

1.   המגרש המסורתי ) Traditional Playground) – במגרש המסורתי ניתן להבחין בציוד נפוץ והידוע לנו משנים. הציוד עשוי  ברובו מצנרת פלדה החמה בקיץ והקרה בחורף. בדרך כלל הנדנדה היא גבוהה ועשויה שרשרת מתכת עם מושב עץ קשה, מושב פלסטיק וברובו מתכת, ורק לעיתים רחוקות מושב רך וגמיש. בצמידות לנדנדה מקובע לעיתים סולם העשוי צנרת ברזל גם הוא, פלטפורמה בסופו וירידה למגלשת מתכת שגם היא חמה למגע בקיץ וקרה בחורף. לצד המגרש לעיתים מצויה קרוסלה, שגם היא עשויה מתכת וכמו כן מתקן "עלה ורד" העשוי עץ ומתכת. משטחו של המגרש בדרך כלל מכוסה אספלט, בטון, או סתם אדמה דחוסה וקשה בשל השימוש החוזר בה.
המגרש המסורתי בדרך כלל מצריך מעט מאד תחזוקה ועומד היטיב בפני השחתה. אבל המגרש גם מועד או נוטה לגרום לפגיעות ופציעות וירוד מאוד מבחינה בטיחותית לילד. יותר מכל, מגרש זה מעודד ברוב הזמן רק פעילות גופנית ואספקטים מוטוריים. באופן התפתחותי אספקטים חברתיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים נעדרים מסוג זה של מגרש משחקים. מסיבה זאת מגרש זה נזנח על ידי הילדים כבר לאחר שימושים ראשוניים. לאחר זמן קצר הופך מגרש זה להיות נדוש ובעל חוסר עניין ומשיכה, לפי גישתו של אליס, הילד לא יכול  להגיע לעוררות אופטימאלית במגרש זה ועל כן הוא זונח אותו, או עושה בו שימושים מסוכנים שלהם לא נועד מגרש זה מכלתחילה. לצערנו מגרש זה הוא השכיח ביותר בארץ.

2.    מגרש ההרפתקאות – (Adventure Playground)   או חצר הגרוטאות) – מגרש זה מקורו באנגליה, היכן שפותח והשימוש בו עודד על-ידי מחנכים. הם ראו בו חשיבות רבה ביצירת הזדמנויות להתפתחותו האישית והחברתית של הילד. מגרש זה מאופיין בערמות של גרוטאות, קרשי עץ, לוחות עץ, ברזל, צמיגים ואחרים הנערמים בחצר על-ידי המבוגרים. פטיש, מסמרים, מים, חול ו"אש" גם הם ניתנים לילדים. המבוגרים עומדים מן הצד ומפקחים על הילדים כל העת. הילדים מעסיקים את עצמם בבניית המתקנים שהם רוצים, כמו נדנדה, חדרון קטן, מגלשה, סולם וכו'. החשוב ביותר הוא שמבחינה התפתחותית, סביבת משחק זו מאד מושכת את הילדים וכולם עסוקים בתכנון, בניה ויצירה כחפצם. אחת מהבעיות העיקריות של מגרש זה,  היא האסטטיקה. מגרש זה לא נראה יפה בעיני המבוגרים. במגרש זה האתגר, המורכבות, והרמה של העוררות הם במידה אופטימלית ועונים לתיאורית המשחק של אליס. בארץ נעשו מספר ניסיונות לאמץ רעיונות של סביבת משחק זו (האס, 1984).

3.   מגרש המעצב Designer Playground) ) – מגרשי משחקים או סביבות משחק אלה אנו 
רואים במקומות רבים בשנים האחרונות. הם מאד ייחודיים ולא דומים אחד לשני. הם תוכננו וניבנו בדרך כלל על-ידי אדם יחיד כמו ארכיטקט, אדריכל גנים או אמן שתכנן אותם מהתחלה ועד הסוף, ללא התחשבות או התייעצות עם גורמים אחרים  (מחנכים, פסיכולוגים) ברוב המקרים. הם בדרך כלל בנויים מתשלובת של עץ, פלסטיק, ברזל ואבן. הם מוצבים בערים גדולות ובמקומות כאלה שהרשות המוסמכת יכולה להרשות לעצמה לבנותם, מכיוון שהם בדרך כלל יקרים מאד בהשוואה למגרשים אחרים, מכיוון והם הוזמנו ותוכננו במיוחד למטרה זאת או סביבה זאת או אחרת. תלוי במתכנן, הרקע שלו וכישרונותיו, מגרשים אלה בדרך כלל עונים לצרכים האסתטיים של המבוגרים. ילדים, מחנכים וכאלה הבאים במגע יום יומי בחינוך ילדים בדרך כלל לא התייעצו עמם בבניית מגרש משחקים זה. כיום יש מדינות שיש להן יותר תודעה לבעיה זאת ומנסים לתקן את הנ"ל.

4.   מגרש המשחקים בחצר הבית (Back Yard Playground)  – מגרש זה הינו הנפוץ ביותר 
והמצוי בחצרות של בתים פרטיים. הוא בדרך כלל בנוי בפשטות ובזול, עשוי מצנרת עגולה וצבועה, או מעץ קשיח. בדרך כלל מצויה בו נדנדה, סולם ומגלשה. כמובן שמגרש וסביבת משחק זו מוגבלת מאד במה שיכולים להוסיף לילד מבחינה התפתחותית. רוב השימוש בסביבה זאת מעודד את הפעילות הגופנית ושחרור אנרגיה עודפת. הבעיה החמורה ביותר עם מגרש זה שהוא לוקה מבחינה בטיחותית. לעיתים הורים לא מקפידים על הוראות היצרן בכל הקשור לבטיחות והתקנת המתקן וקיבועו היציב באדמה. המתקן בדרך כלל לא יציב ולא מחזיק מעמד זמן רב. הוא גם מוגבל לקבוצות גיל של ילדים הגדלים מהר מבחינה פיזית והמגרש לא עונה יותר לצורכיהם ההתפתחותיים, כך שהוא הופך להיות ללא שימוש ולמפגע בטיחותי בחצר.

5.    מגרש המשחקים הייחודי (Special Playground ) – מגרש זה נבנה למטרה מיוחדת  בדומה למגרשי שעשועים, לונה פארק, מגרש המיועד להחלקה, "בית חלומותיי" , או פינת פעילות כמו ליטוף חיות. כמו כן יתכן  שילוב של מספר אלמנטים מלמעלה במגרש ייחודי אחד. הפעילות בהשוואה ליתר המגרשים או סביבות המשחק נעשית בדרך כלל בתשלום וסוג ההתנסות מוגבלת למיומנות מסוימת. הילדים בדרך כלל מובאים לסביבות אלה של המשחק על-ידי הוריהם או מבוגרים המלווים אותם.

6.    מגרש המשחקים היצירתי Creative Play Environment) )  –  מגרש זה יש בו יותר מאשר רק פעילות אחת או כמה מצומצמות. במגרש זה בדרך כלל יש עידוד לפעילות מוטורית (נדנדה, טיפוס, גלישה, שביל לתלת אופן וכדו'). בדרך כלל יש במגרש כזה גם פינת טבע, מים וחול זה ליד זה, מקום לציור ויצירה, במה לתיאטרון, כוכים להתבודדות, למשחק שקט או לפעילות חברתית. מגרש המשחקים היצירתי בדרך כלל יש בו גם חפצים שונים המושמים במגרש, כמו מריצה קטנה, צעצועים, דליים וכלים אחרים, בובות וכדו'. המגרש משתמש בהרבה מהאלמנטים החיוביים של מגרש ההרפתקאות. דבר זה הופך את מגרש המשחקים לידידותי ולמורכב יותר, מגרה ומושך ועונה לרוב הצרכים ההתפתחותיים של הילד. מגרש זה הוא למעשה המגרש האידיאלי לילד המתפתח. כמובן שאנו לא תמיד יכולים לבנות מגרש מסוג זה בכל מקום, כמו למשל בפארק או גן ציבורי פתוח. אבל מתכננים של סביבת המשחק ומגרשי משחקים חייבים לקחת בחשבון את האלמנטים המאפיינים מגרש זה ולנסות במידת האפשר לשלבם בתכנון כל מגרש משחקים או סביבת משחק חינוכית.
מגרש המשחקים היצירתי המשלב בתוכו אלמנטים שונים מסביבות משחק שונות תואם להגדרת המשחק של אליס. כלומר, המשחק הוא ביטוי של הצורך של הפרט לחפש גירויים שיביאו לעוררות אופטימאלית. 

מושגים ועקרונות  בתכנון הסביבה ובעיצובה
מתכנני מגרשי משחקים וסביבות המשחק יכולים להיעזר במספר מושגים ועקרונות הקשורים בתכנון הסביבה ולעיצובה על מנת להגביר את איכות סביבת המשחק, הבטיחות וההיענות לצרכיו ההתפתחותיים של הילד המשחק (Aharoni, 1987, Frost & Klein, 1983, Moore, Goltsman & Iacofano, 1987).

להלן מספר מושגים המתוארים ומוסברים בקצרה. רבים ממושגים אלה ניתן למצוא בפירוט רב יותר בספרים מקצועיים המיועדים לאדריכלים ומתכנני גנים ומעט מהם ניתן למצוא בספרים המתמקדים בתכנון מגרשי משחקים לילדים. מושגים ועקרונות אלה ניתן ליישם בכל סוג של סביבה חינוכית והם לא מוגבלים למגרשי משחקים, כמו למשל: פינה ללימוד חשבון, פינה ללימוד תנועות עדינות-מניפולטיביות, פינת ציור, פינת מחשב וכיוצא בזה. להלן שמונה מושגים  לתכנון הסביבה:

1. גיוון  (Variety) – המגרש או סביבת המשחק צריכים להיות גורם מושך ועשיר בהתנסויות. גיוון של הפעילויות המוצעות כחלק מהמשחק, של הכלים, הצעצועים, המבנים, והפינות השונות יכול לתרום רבות להצלחת הסביבה. ככל שרבים הגיוונים, ההזדמנויות הן רבות יותר והילד ישחק לאורך זמן רב יותר עד שיגלה את כולן.

2. מורכבות (Complexity)- ככל שיש יותר חלקים לסביבת המשחק וככל שחלקים אלה משולבים בצורה מתוכננת יותר וכל שהסביבה יותר מגוונת המורכבות תהייה גדולה יותר ותתרום לילד לגלות וללמוד בהדרגתיות דרך המשחק עם השימוש בסביבה זאת. מכיוון שילדים גדלים ומתפתחים, סביבה כזאת שיש בה מורכבות, הם יגדלו עמה והיא תמשיך לשמשם לאורך זמן רב יותר. מגרש משחקים שיש בו רמות גובה שונות – יש בו מורכבות רבה וילד שבהדרגה גילה רמה אחת יהיה מוכן לגלות יותר מאוחר רמה שנייה, שלישית וכדו'.

3. מותאמות (Adaptability) – מושג זה מתייחס ליכולת של הילד לשנות את הסביבה בעצמו ולהיות מעורה באופן פעיל ואישי בה. מגרש או סביבה שיש בהם חלקים רבים ושונים פזורים בסביבה, כמו מריצה, סולם קטן, צעצועים, מגלשה חופשית שאפשר להזיזה ממקום למקום, או "חישוק" בדומה לכדור סל שאפשר על-ידי הילד להנמיכו או להגביהו במשיכת חבל קלה , יתרום וייתן יותר הזדמנויות למשחק וימשוך את הילד לשחק בחפצים השונים. צעצועים שהילד יכול להרכיב ולפרק בעצמו הם דוגמא טובה של מותאמות. מגרש ההרפתקאות עונה למושג המותאמות המתואר למעלה, כי בו "זרוקים" חפצים וחומרים שונים שהילד בונה ומפרק בעצמו.

4. חדשנות (Novelty)- ככל שהסביבה חדשה יותר, הילד יימשך יותר אליה ויוכל להעלות את ערנותו לקו האופטימאלי לפי אליס. ילדים ומבוגרים תמיד אוהבים דברים חדשים ומגלים בהם עניין רב בתחילה, אבל לאחר שכבר גילו אותם והתנסו בהם, העניין שלהם במשחק החדש מתחיל להיחלש. אם נוכל לשנות דברים בסביבה ולחדשה בדרכים שונות מפעם לפעם, אנו נעודד את הילד שימשיך להיות מגורה ולשחק עם הציוד או הסביבה. למשל מכונית ישנה שהוכנה במיוחד והוצבה במגרש המשחקים תאבד יותר מאוחר מהמשיכה שלה. אם אנו רוצים לעודד את הילד להמשיך לשחק ולהתעניין בה, נצטרך לערוך שינויים בסביבה, כמו צביעת המכונית, החלפת חלקים מסוימים בה, או אפילו העברתה למקום אחר במגרש.

5. המשכיות (Continuity) – דרכים, שבילים וגישות צריכים להיות חלק מהתכנון הכולל של הסביבה או מגרש המשחקים. שבילים למשל מחומרים כמו בטון, דשא, שביבי עץ או חומרים אחרים יכולים לסמן שבילים ודרכים שלפיהם הילדים יזרמו וינועו ממקום למקום ללא צפיפות, או התנגשויות ובחופשיות רבה. למשל אנו לא נתכנן שביל בדיוק לפני, או אחרי הנדנדה, כי  ילד או לא ינוע שם, או ינוע שם ויפגע מהנדנדה הנעה. שבילים צריכים להיות בכוונים שונים מסביב עצמים או אלה המובילים ומעודדים את הילד להגיע למשל לפינה להתבודדות, לפינת החי, שבילים המשמשים לרכיבה על תלת אופניים, או לפינה או לפעילות שאנו רוצים לעודד את הילדים להגיע אליה.

6. התפתחותי (Developmental) – המכשיר, מבנה, מתקן ומשחק או הסביבה צריכים להיות בנויים ומתוכננים להתאים לצרכים ההתפתחותיים של הילד, כמו הגובה, המשקל או גודל הגוף של הילד, גילו וצרכיו החברתיים, מוטוריים, פסיכולוגיים וקוגניטיביים. פינה הבנויה ומתוכננת לגילאי 6-3 שנים, לא מתאימה לילדים בגילאי 11-7 שנים. פינות לגילאים השונים צריכות להיות מופרדות ומתוכננות רק לגילאים אלה לפי צורכיהם ההתפתחותיים. מתקנים צריכים להיות בגודל  התואם לגודל הילד, כמו למשל המרחק בין  השלבים של  הסולם, עובי השלבים שהילד יוכל  בבטיחות ובנוחיות ללפף בידיו ואצבעותיו.

7. נגישות (Accessibility)-  כל סביבת משחק חייבת להיות נגישה לכל הילדים, כולל אלה עם צרכים מיוחדים. אפשר ורצוי תמיד למזג שבילים ודרכים לגישות לילד עם כסא גלגלים בתוך המגרש שהילד יוכל בקלות להגיע לשחק היכן שיחפוץ ובכוחות עצמו. השביל צריך להיות גישתי מהכביש או מהמקום שהילד מגיע. נגישות גם קשורה לגישה לשירותים ולשתיה של מים בקרבת מקום המשחק. נגישות מתייחסת גם לזמן ולאורך הזמן שהילדים יכולים באופן חופשי להשתמש בסביבה ככל שיחפצו (Moore, Golsman & Iacofano).

8. אתגרי  (Challenging)  -הסביבה צריכה להיות מושכת ומאתגרת לילד על מנת שיוכל להרגיש שהוא נמשך אליה ויש לו מטרה לשחק בסביבה המסוימת. ככל שהאתגר שהסביבה מעמידה הוא גדול יותר, כן ג המשיכה תהיה גדולה יותר.

רבים מהמושגים שתוארו למעלה, הם קשורים זה לזה ואם אחד מהם מתקיים, זה מחזק את האחר, כך  שצריך לראותם באופן גלובלי ולא רק בנפרד. אנו משתמשים בהם בהפרדה על מנת להקל בהסברתם ובהדגשת חשיבותם בתכנון ובעיצוב הסביבה החינוכית לילד.

בטיחות סביבת המשחק
נושא זה הוא החלק החשוב ביותר של עיצוב סביבת המשחק. הילד המשחק, לראשונה הוא בא או נמשך לסביבת המשחק מתוך רצון לשחק, ליהנות וללמוד. על מנת שהנאה ולמידה זאת תהיה מעשית ומושלמת, עלינו לחתור למנוע בכל מחיר כל פגיעות ופציעות אפשריות. על-ידי תכנון מראש, בחירת החומרים, הסביבה ועיצובה אנו יכולים למנוע בעיות רבות היכולות להתרחש בעתיד ( Hudson & Thompson, 2000,, מכון התקנים הישראלי, ח.ת.). הנה מספר נקודות בטיחותיות למחשבה המודגמות מסביבת מגרש המשחקים:

1. ניתן לבחור במודל, במיקומו או בחומרים שיהיו ראויים מבחינה בטיחותית – למשל ברזל מלופף הוא חם בקיץ וקר בחורף. שילוב של פלסטיק על ברזל יכול להיות יותר טוב. נצטרך להימנע מעץ שבו הילד יכול לבוא במגע ישיר וחתיכות עץ קטנות יכולות להיתקע בעורו. 
2. אנו יכולים לבחור במודל של מגרש משחקים הרצוי לגילו וגודלו של הילד או האוכלוסייה המשתמשת בו. 
3. יש למנוע הקמתו של מגרש משחקים הנמצא בסמוך לכביש הסואן בתנועה או שהגישה אליו היא  דרך כביש סואן.
4.  תחזוקה – צריך תמיד לבדוק ולוודא שהמגרש או הסביבה הם בצורה תקינה ויש לתקן כל מה שצריך תיקון באופן מיידי, למשל לאחר זמן מה הבטון שמכסה את הרגלים של העמודים של הנדנדה או הפלטפורמות נחשף ויש צורך לכסות זאת בעפר. החלקים הנעים בנדנדה תמיד נשחקים במהירות ויש לבדוק אותם מידי פעם ולהחליפם (Kalinowski & Bowler, 2000). יש לבצע בדיקה תקופתית מקיפה וכן בדיקה חזותית יומית של המגרש והמתקנים שבו, בפרט של אלה עם חלקים נעים המצויים בחיכוך מתמיד.
5. כיסוי/ריפוד – בארה"ב למעלה מ60%- של פציעות ותאונות במגרש המשחקים היו כתוצאה מנפילה על משטח קשיח. הדבר גם יתכן בישראל. אדמה מתחת לנדנדה למשל נהפכת לקשה מאוד לאחר שימוש רב ודחיסה חוזרת בה על-ידי הילדים. היכן שחומר מרפד מצוי, כמו שבבי עץ, אבני נחל, חול ועוד צריך לוודא שהחומר מצוי עדיין בעובי מקובל מתחת למכשיר או לסביבת המשחק ולמלאו כדרוש ומייד כשהחומרים המרפדים נדחקו הצידה מרוב שימוש (Macke & Henderson, 2000). החומרים המרפדים צריכים להיות בשכבה עבה מספיק כדי למנוע פגיעה  מנפילה תחת המתקנים. העובי המקובל של חומר ריפוד רך והמומלץ על ידי מכון התקנים הישראלי הוא לפחות 30 ס"מ, תלוי בסוג החומר.
6. דרגות שונות של קושי/הפרדה בין גילאים שונים – יש צורך לתכנן לכל קבוצת גיל מגרש משחקים העונה לצורכיהם. ילדים מבוגרים יותר למשל המשחקים במגרש משחקים המיועד לקבוצת גיל צעירה מגילם, ינסו למצוא אתגרים במגרש זה שיהוו סיכון בטיחותי, כמו למשל הליכה על המוט המחזיק ותומך בנדנדות. יש לתכנן מגרש או סביבת משחק המיועדת לגילאי 6-3 שנים ולגילאי 12-7 שנים בנפרד (Bowers & Gabbard, 2000 ).
7. הסרת דברים חדים וזוויות – ברגים בולטים, דברים חדים וגם זוויות שונות צריך להסירם ממגרש המשחקים. הם יכולים לגרום לילד להיתלות ולהיתפש בהם בבגדיו, דבר היכול לגרום לחנק ולמוות. ילד יכול להכניס את ראשו בזוית של שני צינורות, עמודים וכדו' וגם כאן הוא יכול להיחנק וחלילה למות.
8. הוספת שילוט – יש להציב בכל מגרש שלט עם כללים, מה מותר ומה אסור לעשות במגרש המשחקים.  שלט זה הוא לילדים שיכולים לקרוא, או שהורים של הילדים יוכלו לקרוא ולוודא שהחוקים והכללים נשמרים. יש לרשום כללים בקצרה ורק מספר קטן של הכללים החשובים ביותר.
9. למד את הילדים חוקי וכללי בטיחות – אפשר ללמד את הילדים בכללי בטיחות וזהירות בשימוש במגרש. בארה"ב קיימת תוכנית כזאת בכתב וציורים המיועדת לילדים בגיל הרך. גם בארץ מצויה תוכנית לימודים לבטיחות כללית כולל מגרש המשחקים (שפירא, התש"ן).
10. צמחים רעלים- המנע מצמחיה שילדים יכולים לאוכלה ושהיא רעילה (לימור, 1995). צמחים כמו אזדרכת מצויה, הרדוף הנחלים ולנטנה מצויה הם דוגמה של צמחים רעילים המצויים בהרבה מגרשי משחקים או בקרבתם ואף בגני ילדים.

בנוסף, הקורא יכול לעיין בלימור (1995) ובחוזר המנהל הכללי לפרטים נוספים הקשורים לאמצעי בטיחות ודרישות משרד החינוך בנושא זה. כמו כן ניתן לעיין בפרסומי מכון התקנים הישראלי.

הצעות לפינות שונות לסביבת המשחק
סביבת משחק טובה  נמדדת בעושרה, במספר הפעילויות המגוונות, מורכבותם וההתנסויות שהיא מעודדת ומציעה למשחק בה. ככל שתהיינה יותר פינות, כך תיוצרנה יותר הזדמנויות למשחק. גוון גם יעשיר את אפשרויות הבחירה של הילד ויעודד התבטאויות יצירתיות ואינדיווידואליות בתחומים שונים. להלן רשימה של פינות המוצעות למגרש היצירתי:

1. פעילות גופנית – פינה או מתקנים שיעודדו פעילות גופנית (נדנדה, סולם, מגלשה קרוסלה וכו'). כמו כן רצוי לכלול נדנדה העשויה מצמיג מכונית.
2. תיאטרון – פינה לתיאטרון ולמשחק, כמו במת עץ משולבת עם ארגז חול, או פלטפורמה שהיא חלק מהמתקן, או גבעת עפר מלאכותית המשמשת כמו אמפיתאטרון.
3. פינת חי – פינת חי עם בעלי חיים קטנים, גידול צמחים, פרחים ובריכה קטנה עם צמחיית מים ודגים.
4. מחסן – מחסן למשחקים וחומרים, הצמוד למגרש המשחקים עם נגישות לילד שיוכל להוציא ולהכניס ציוד וצעצועים מהמחסן בקלות ובמהירות כאוות נפשו.
5. פינה לציור ויצירה – פינה יצירתית לציור ויצירה ולעידוד פעילות מוטורית עדינה. לוח עם גיר לציור וחומרים שונים לגזירה ולהדבקה.
6. פרטיות – פינות או מקומות כמו כוכים שיעודדו התבדלות, מקום שקט או מקום מחבוא לקבוצה קטנה של ילדים.
7. מים וחול – מים וחול המצויים ביחד עם דלי וכלים למשחק עם חול ומים.
8. שבילים לכלי רכיבה ומשחק – שבילים לתלת-אופניים ולסקטים.
9. משטח קשה – משטח קשה למשחקי חצר, משחקי קלאס, דילוגים וכדרור.
10. כוכים – כוכים ופינות לבובות וצעצועים קטנים המעודדים משחק ודמיון.
11. פינה ירוקה – פינה עם דשא ועצים מצלים למשחק, להתבודדות ורגיעה.
12. גבעות ותלים – גבעה מלאכותית עם מנהרה מתחתיה המעודדת פעילות גופנית, התבודדות או שיתוף במשחק.
13. פינת ישיבה – פינה לישיבה עם שולחן וספסל למבוגרים ולילדים עצמם, מקום לפיקניק ולמשחקי שולחן.

סיכום
מבוסס על הידע שיש לנו בקשר לתכניהם ולמאפייניהם של סביבת המשחק ומגרש המשחקים, יש לראות במגרש המשחקים מחוץ לכיתה כסביבה חינוכית שהיא המשכה הטבעי של הסביבה הפנימית. אנו לא יכולים להסתכל על המגרש כמקום להתפרקות ולשחרור אנרגיה עודפת בלבד, או מקום לפעילות גופנית בלבד, אלא כאל מקום חינוכי מהמעלה הראשונה לפיתוח הכישורים של כל הילד בכל הרמות והתחומים. להלן קווי הנחייה לתכנון סביבת המשחק של הילד:

1. התחשבות במאפיינים ההתפתחותיים – בעיצוב של סביבת המשחק יש להתחשב במאפיינים ההתפתחותיים של הילד (קוגניטיביים, מוטורים, פסיכולוגיים וחברתיים).
2. יש להתחשב במטרות המשחק – מדוע הילד משחק וליישם אותם בתכנון ובעיצוב הסביבה.
3. התחשבות בחוות דעת של הילדים – עודד את הילדים לחוות את דעתם על איזה סביבה, או מה הם היו רוצים לראות בסביבת המשחק. סביבת שילדים תרמו לתכנונה ועיצובה תהייה יותר מושכת ומאתגרת. הילדים יכולים לעשות זאת על-ידי ציור של סביבה או מתקנים שהם רוצים לשחק בהם, או אם תוכל לשאול אותם שאלות לגבי מה היו רוצים לראות בסביבה ובמה הם אוהבים לשחק או להשתעשע. ניתן גם לצפות בהם במגרש המשחקים ולציין אלה מן המתקנים והפינות הם המושכים ביותר.
4. הפרדה של קבוצות גיל – חלק את המגרש לקבוצות גיל ועשה הפרדה גמורה בין קבוצות הגיל השונות.
5. בחירת מקום בטוח – מגרש צריך להיות מקום מוגדר ומוגן ומרוחק מתנועה סואנת. צריך שתהיה לילד גישה חופשית למגרש ורצוי בקרבת ביתו או כיתתו. כמו כן יש לקחת בחשבון שילדים בעלי צרכים מיוחדים יש להם זכות לשחק וצריך לאפשר להם גישה חופשית על-ידי תכנון המגרש או סביבת המשחק.
6. גיוון חומרי בנייה – השתמש במגוון ושילוב של חומרים בהתאם לצורך (עץ, פלסטיק, ברזל).
7. הוספת משחקי ילדים קלאסיים – הוסף משחקי מדרכה כמו קלאס, ומקום לפעילות יצירתית, לתנועה העדינה ולפיתוח הדמיון.
8. התייעצות בצוות רב-תחומי – התייעץ בקבוצות שונות של מומחים לתרום לפיתוח ותכנון הסביבה (מורים, פסיכולוגים, רופאי ילדים, ארכיטקטים, מתכנני גנים וכו').
9. הוספת ציוד חופשי – הוסף ציוד חופשי שהילד יכול להעבירו ממקום למקום, לפרקו ולהרכיבו או להתקינו בעצמו, דבר המרחיב את אפשרויות ומורכבות המשחק.
10. אחסון בקרבת סביבת המשחק – הכן מחסן קרוב מאד למגרש שיאוכסנו בו צעצועים וחומרים שאפשר באופן מיידי להוציאם ולהחזירם לתוכו על-ידי המשחקים עצמם.
11. מרחב למשחק ולפעילות – וודא שאין צפיפות יתר ושקיים מספיק מרחב לכל ילד.
12. הטמעת העקרונות והמושגים לעיצוב ולתכנון הסביבה – קח בחשבון את כל המושגים הקשורים לתכנון ועיצוב הסביבה ובדוק, אם הסביבה שאתה מתכנן אכן עונה למושגים אלה.
13. בטיחות…בטיחות….בטיחות… – בטיחות היא הדבר החשוב ביותר – וודא זאת על-ידי בחירה מתאימה של חומרים והמתקנים עצמם לפני הקנייה או התקנה. וודא שהמשטחים של מקום המשחק תמיד מכוסים בחומר בידוד רך שיגן מפני נפילות היכולות לגרום לפציעות קשות. בדיקה מתוכננת של מגרש המשחקים לתקינותו בכל יום הוא הדבר החשוב ביותר. כמו כן יש לוודא שלכל המתקנים והציוד יש תיקנה ממכון התקנים הישראלי.

לייעוץ ויצירת קשר : ד"ר חזי אהרוני  adv-p@013.net

רשימת מקורות
אהרוני, ח' (1997). תכנון, בניה והערכה של סביבת המשחק החינוכית: מהדו' ניסויית לקורס עיצוב הסביבה. גבעת ושינגטון: המכללה לחינוך.

בר-אלי, מ' (1998). עירור וביצוע: חידה בלתי-פתורה. בתנועה, ד' (4), 478-450.

האס, מ' (1984). ילדי הגן בחצר. תל אביב: אורנים, בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית.

הויזינגה, י' (1984). האדם המשחק. ירושלים: מוסד ביאליק.

לימור, ד' (עורכת). (1995). חצר הגן: מדריך לגננת. ירושלים: מעלות.

מכון התקנים הישראלי (ח.ת.). בטיחות מתקני משחקים: זה לא משחק ילדים. מכון התקנים הישראלי.

שפירא, י' (התש"ן). בטיחות סביבתית בלמידה אינטגרטיבית: מדריך למורה ודפי עבודה לתלמיד לכיתות א'-ו'. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט.

Aharoni, H. (1987). Evaluation, planning, design and construction of playgrounds. Future Focus,  9, (1), 26-30.

Bowers, L., & Gabbard, G. (2000). Risk  factor two:  Age-appropriate design of  safe 
playground. JOPERD, 71 (3), 23-25.

Bruya, L.D. (Ed.). (1988). Play spaces for children: A new beginning   improving our elementary school playgrounds. Reston, VA: American Alliance  for Health, Physical Education, Recreation and Dance.

Ellis, M.J. (1973). Why people play. Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

Frost, J.L., & Klein, B.L. (1983). Children’s play & playgrounds. Austin, TX:  Playscapes  International.

Hudson, S., & Thompson, D. (2000). How safe is your playground? – Part 1:              Introduction. JOPERD, 71 (3), 19.

Kalinowski, L.B., & Bowler, T. (2000). Risk factor four: Equipment and surfacing               maintenance on safe playgrounds. JOPERD, 71 (4), 20-24.

Levi, J. (1978). Play behavior. New York, NY: John Wiley & Sons.

Mack, M.G., & Henderson, W. (2000). How safe is your playground? – Part 2: Risk  factor three: Fall surfacing on safe playgrounds. JOPERD, 71 (4), 17-19.

Moore, R.C., Goltsman, S.M. & Iacofano, D.S. (Eds.). (1987). Play for all                     guidelines: Planing, design and management of outdoor play setting for all children. Berkeley, CA: MIG Communications.

Piaget, J. (1962). Play, dreams and imitation in childhood. New York: Norton.

Spodek, B., & Saracho, O.N. (1988). The challenged of educational play. In
Bergen, D. (Ed.). Play as a medium for learning and development: A handbook of the theory and practice. Portsmouth, NH: Heinemann.

לייעוץ ויצירת קשר : נורית לרון כלב nurit_la@hotmail.com
0524460382 , 099580182

כיצד הפעילות בג'ימבוקס מקדמת מיומנויות מוטוריות

מאת: דנה אלפרון M.A פסיכולוגיה התפתחותית

המשחק בג'ימבוקס מעודד את השגת אבני ההתפתחות המוטורית של התינוק והפעוט מלידתו, עם ערך מוסף של הנאה ויצירתיות בסביבה רב חושית. הג'ימבוקס מאפשר לתינוק ולפעוט התנסות במגוון פעילויות מוטוריות, אשר חיוניות להתפתחותו: 
זחילה במנהרה/תמרון במעבר צר, ירידה וטיפוס על מדרגות ועליה וירידה ממדרגה אחת, בנייה בקוביות גדולות, עלייה גלישה במגלשה, שמירה על שיווי משקל,משחק בכדורים: זריקה, תפיסה וגלגול ועוד ככל שהתינוק יתנסה יותר, כך ישכלל את יכולותיו ויוכל להתקדם ולהשיג תנועות איכותיות מורכבות ומתואמות יותר.

בנוסף לפיתוח ולשכלול תחומי המוטוריקה הגסה, הג'ימבוקס מקדם השגתן של מגוון מיומנויות נוספות החשובות להתפתחות התינוק והפעוט: תפיסה חזותית ומרחבית, מוטוריקה עדינה, קואורדינציית עין-יד, דימוי גוף וחשיבה. הג'ימבוקס מאפשר גם הזדמנות למשחק חברתי ומפתח את תחושת המסוגלות והבטחון העצמי.

כיצד הפעילות בג'ימבוקס מקדמת את כל המיומנויות הללו? 

תחומי ההתפתחות השונים קשורים זה בזה. ההתפתחות המוטורית מתחילה בפיתוח השליטה על השרירים הגסים : שרירי הצואר, הכתפיים, הרגליים, הידיים ועוברת לשליטה בשרירים העדינים, כמו שליטה בשרירי האצבעות.
קיימים קשרים בין הפעילות האינטלקטואלית, הפעילות הרגשית לבין תנועתיות הגוף. תנועה משמשת לכל אחד ובמיוחד לילדים קטנים, כלי לביטוי הרגשות. למשל, ילד שמח או מתרגש מבטא זאת לעיתים בריצה ובקפיצות.
דרך התנועה וההתנסות בחושים השונים מתפתחת גם החשיבה, השפה ומערכת המושגים של הילד. למשל, דרך ההליכה והקפיצה, הילד לא משפר רק את המוטוריקה הגסה, אלא גם לומד מושגים של: מרחק, שטח וגודל ומפתח את הבנת הרצף על ידי שימוש והמחשה של מושגים, כמו: לפני/ אחרי. דרך חוש הראייה הוא לומד מושגים כמו גדול/ קטן, קרוב/ רחוק ועוד.
המשחק בג'ימבוקס עם ההורה או ילד נוסף מאפשר גם את פיתוח המשחק החברתי. המשחק החברתי הראשון הוא משחק ה- 'קו-קו' המוכר והמהנה עבור כל תינוק ופעוט. מרכיבי המוצר מאפשרים לשחק במשחק זה שוב ושוב בדרכים מגוונות ויצירתיות. בשלב מאוחר יותר הפעוט יכול ללמוד חוקים וכללים חברתיים ראשונים, כמו: לחכות בתור בעליה למדרגות, למגלשה ועוד.
ככל שהפעוט צובר יותר התנסויות ומשכלל את יכולותיו, תחושת המסוגלות שלו עולה ומתפתח הבטחון ביכולותיו.

להתייעצות ויצירת קשר: דנה אלפרון dana_alp@walla.com

תרגילים לגילאי 0-6 חודשים

תרגילים לדוגמא שיסייעו לכם ההורים והמטפלים לממש את מלוא הפוטנציאל של הג'ימבוקס.
אחריות על ביצוע נכון של התרגילים מוטלת על ההורה,
אין לבצע תרגילים ללא שיתוף פעולה ורצון מצד הפעוט.

יש להקפיד על כל כללי הזהירות הרשומים על התוית המודבקת למוצר:
אין לעלות לטפס ולשחק ללא השגחה צמודה של מבוגר
בעת השימוש ,יש להניח את הג'ימבוקס על גבי שטיח או משטח רך

בריכת כדורים

השכיבו את התינוק בתוך בריכת הכדורים על הבטן/על הגב במספר אפשרויות:
גילאי 0-3 חודשים: ללא כדורים /עם צעצוע רך/ עם מעט כדורים/עם כדור על שפת הבריכה .
גילאי 3-6 חודשים : ניתן להוסיף ולמלא את הבריכה כדורים.

תרגיל מס' 1
קחו כדור מבריכת הכדורים וטיילו עמו בעדינות צמוד לקו המיתאר של גופו של התינוק, תוך כדי שיוך כל אבר גוף שאנו נוגעים בו.

תרגיל מס' 2
תנו לתינוק להרגיש את הכדור /לתפוס אותו/ להעביר אותו מיד ליד בהתאם לשלב
ההתפתחותי בו הוא נמצא.

תרגיל מס' 3
הראו לו כיצד אתם מגלגלים כדור , תנו לו לעקוב אחר גלגול הכדור.

תרגיל מס' 4
תנו לתינוק לשכב בבריכה במצבים שונים וללמוד את הסביבה – השמיעו מוסיקה נעימה ומרגיעה ושמרו עימו על קשר עין.

תרגיל מס' 5
גילאי 3-6 חודשים: כשהבריכה מלאה בכדורים, השכיבו את התינוק על גבו והניעו אותו באיטיות על גבי הכדורים.

תרגיל מס' 6
גילאי 3-6 חודשים: השכיבו את התינוק על בטנו על המגלשה עם ראשו כלפי הבריכה , החזיקו אותו ועודדו אותו לשחק עם הכדורים בידיו.
בצעו את התרגיל פעם נוספת, אך הפעם עם הרגליים כלפי הבריכה כאשר הרגליים משחקות עם הכדורים.

תרומה התפתחותית

הכרות עם גבולות הגוף, הכרות עם הסביבה, הבריכה והכדורים יוצרים תחושת תנועה וגירוי חושי שיסייע בהמשך לפיתוח מיומנויות ההתהפכות והזחילה.
השכבת התינוק על הבטן מעודדת תנועה ומסייעת לחיזוק שרירי הצוואר.
המצב בו התינוק עוקב אחר הכדור/תופס אותו/ ומגלגל אותו בשלב התפתחותי מתקדם יותר מסייע פיתוח קשר עין – יד.

אלמנטים שונים לשיווי משקל
נדנדה המורכבת משני חצאי עיגול  ורוד וחצי גליל צהוב/ חצי גליל צהוב/ חצי גליל תכלת

תרגיל מס' 1 
השכיבו את התינוק על גבו/בטנו ונדנדו אותו קלות
החליפו מצבים תוך בדיקה באיזה מצב התינוק חש נוח יותר.

תרגיל מס' 2 
תנו לתינוק להחזיק בידו כדור/ עודדו את התינוק לתפוס בעצמו את הכדור.
שחקו עם התינוק באצבעותיכם תנו לתפוס ולחוש אותן.

תרגיל מס' 3 
השכיבו את התינוק על בטנו ושימו את הכדור מול התינוק
תנו לתינוק לעקוב אחר הכדור תוך נדנוד קל.

משטח שיווי משקל

תרגיל מס' 4
השכיבו את התינוק על בטנו /גבו נדנדו אותו קלות תוך החלפת מצבים.
אם אתם חשים כי התינוק אוהב  את הנידנוד שחקו עימו תוך שינוי מהירויות ועצירה פתאומית.

תרגיל מס' 5
נדנדו את התינוק קלות מעלה ומטה ובתנועות סיבוביות.

תרגיל מס' 6
הכניסו בעדינות את הגליל האדום הקטן מתחת לבית החזה של התינוק
מה שיעודד את התינוק להרמת ראשו, חיזוק שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים.

נדנדה המחברת את שני חצאי העיגול הורוד

תרגיל מס' 7
השכיבו את התינוק על גבו, (ניתן לבצע זאת גם בתנוחת ערסול) ונדנדו אותו קלות.

תרומה התפתחותית

מיומנויות שווי משקל חשובות לפיתוח תחושות שליטה בגוף,
נדרשות לצורך התהפכות יעילה ואיכותית
ובהמשך זחילה נכונה ומאורגנת עד למעבר לישיבה, עמידה והליכה.
תרגילי שיווי משקל דורשים מהתינוק לייצב את עצמו ובכך מסייעים
להגיע לטונוס שרירים מאוזן.
שכיבה על הבטן במצבים שונים מעודדת את התפתחות התנועה אצל התינוק.
הרמת הראש מסייעת לחיזוק שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים.
תינוקות שונים אוהבים מצבים שונים של שווי משקל נסו למצוא את האביזר בו
תינוקכם ירגיש הכי בנוח והמשיכו לעשות לו הכרות עם שאר האביזרים,
גוונו עבורו את התרגילים.

גליל/ (חצאי גליל) (החל מגיל 3 חודשים)

תרגיל מס' 1 
השכיבו את התינוק על הגליל, כאשר בית החזה והבטן מונחים על הגליל, הניעו את התינוק על הגליל קדימה ואחורה כך שפעם אחת המשקל עובר לידיים. ופעם נוספת המשקל עובר לחלק התחתון של הגוף, לברכיים.

תרגיל מס' 2 
השכיבו את התינוק  וסייעו לו להתגלגל על הגליל קדימה ואחורה , שימו צעצועים במרחקים שונים מהגליל, על הילד להגיע ולקחת את הצעצועים.

תרגיל מס' 3 
יש תינוקות שזקוקים למרחב תמרון גדול יותר , הניחו את חצי העיגול הקטן יותר (התכלת)
על הגדול יותר (הצהוב).
במצב זה הניחו את התינוק על חצי עיגול הקטן (התכלת) והניעו אותו באיטיות.

בצעו את התרגיל הן כאשר התינוק שוכב במרכז הגליל
והן כאשר הוא שוכב בצד הגליל על מנת לתרגל עזיבת יד אחת (כל פעם יד אחרת).

תרגיל מס' 4 
השכיבו את התינוק לפני הגליל ועודדו אותו להפיל ולדחוף את הגליל באמצעות רגליו.

תרומה התפתחותית 

תרגילים הכוללים שכיבה על הבטן מפתחים את התחושה באזור הקדמי של הגוף ( גחון, בטן וחזה).
פיתוח תחושה זו חשובה ביותר ומעודדת את התפתחות התנועה,
תנועות העברת משקל לקראת העלייה ל שש לפני תחילת זחילה וחיזוק חגורת הכתפיים.
חיזוק חגורת הכתפיים חשובה לרפלקס הבלימה,  רפלקס זה בא לידי ביטוי כאשר התינוק מאבד שיווי משקל. התינוק לומד כי במצבים בהם הראש יורד כלפי מטה עליו להושיט את ידיו על מנת למנוע נפילה.
במקרים בהם הילד לא מושיט את ידיו (מעין תנועת בלימה)
יש לחזור על תרגילים אלה מספר פעמים עד שהילד ילמד באופן ברור את הקשר בין קליטת המידע לתגובה.
הגלילים השונים, מאפשרים התאמה אישית לכל תינוק , אשר רוצים לתרגל עימו יכולות העברת משקל.

מגלשה (שיפוע)

תרגיל מס' 1 
שבו על ברכיכם בקצה השיפוע והניחו את התינוק על השיפוע במצב של עמידת שש,
ראשו בחלק העליון של השיפוע ורגליו בחלק התחתון- שוקיו מונחות ונתמחות בין רגליכם-החזיקו את התינוק באיזור האגן – כעת תסייעו קלות לתינוק לנוע קדימה ואחורה.
תנועה זו מתבצעת טוב יותר ובקלות יותר על השיפוע מאשר על הרצפה
כיוון שיש פה את כוח הכובד שעוזר לתינוק לבצע את הניעות.
הילד לומד את התנועה ולאחר מס' חזרות מבצע אותה בכוחות עצמו.
תנועה זו מסייעת לקראת המעבר לזחילה על שש.

תרגיל מס' 2 
אותו התרגיל כמו 1- אך כעת – גלגלו כדור ממעלה ממעלה המגלשה בשלבים מוקדמים התינוק יתבונן ויעקב , בשלב מתקדם יותר ינסה לתפוס את הכדור.

תרגיל מס' 3 
השכיבו את התינוק על המשטח העליון במגלשה, והניעו אותו קלות לאט קדימה עד שהוא נשען חזק על ידייו, החזיקו אותו מתחת לבטנו והרימו את כל גופו מלבד ידיו כך שהוא עומד עמידת  מריצה.
(חשוב מאוד לחיזוק חגורת הכתפיים)

תרגיל מס' 4 
השכיבו את התינוק בצד המגלשה , כך שהוא מול המינהרה, וגלגלו כלפיו בעדינות כדורים.

תרגיל מס' 5 
השכיבו את התינוק על המשטח העליון של המגלשה ותנו לו לתפוס כדור בידיו לגלגל כדורים במדרון המגלשה לבריכת הכדורים.

תרומה התפתחותית

פיתוח תחושה של גחון והעברת משקל לקראת העלייה ל שש לפני המעבר לתחילת זחילה חיזוק רפלקס הבלימה וחגורת הכתפיים. תיאום עין יד במעקב אחרי הכדורים.

משחקי קוקו

משחקי קוקו בין ההורה לתינוק ממקומות שונים ובאמצעות האביזרים השונים שלאורך מסלול הג'ימבוקס, התינוק עוקב אחר ההורה ומנסה להבחין מהיכן הוא קורא לו (עושה קוקו).

תרגיל מס' 1 
שבו מול התינוק והסתירו את פניכם באמצעות הגליל , הציצו וקריאו לו  לסירוגין.

תרגיל מס' 2 
השכיבו את התינוק בצד המגלשה , כך שהוא מול המנהרה, התחבאו מאחורי המגלשה, קראו לתינוק והציצו לסירוגין.

תרגיל מס' 3 
חברו את שני חצאי העיגול הורודים לכדי עיגול (חישוק), התחבאו מאחוריו
והציצו מתוכו מדי פעם (עשו קוקו)

תרומה התפתחותית 

משחק הקוקו ידוע כמשחק החברתי הראשון .
התינוק נהנה ממשחק חזרתי בו האדם האהוב עליו נעלם ומופיע.
בסוג משחקים כזה התינוק לומד כללים חברתיים ראשונים:, דו שיח,
שאילת שאלה "איפה אבא?",
התינוק לומד לחכות ואח"כ לקבל תשובה "קוקו".
משחקי הקוקו מעודדים יצירת תנועות סיבוביות –
רוטציות (תנועות יחסיות של חלק גוף אחד ביחס לחלק גוף אחר) כאשר התינוק מסתובב ומחפש את ההורה בזמן המשחק.
בחודשי חייו הראשונים של התינוק הוא עושה תנועות גלובליות,
כל הגוף נע כמקשה אחת והפרדת התנועה חשובה כדי לשכלל ולייעל את התנועה.
כדי להצליח בזחילה, בישיבה, בעמידה ובהליכה על הילד להפריד את תנועות גופו השונות ולא לעבוד עם גופו כמקשה אחת.

ג‘ימבוקס על ארבע – תרגילים לגילאי 12 – 6 חודשים

יש להקפיד על כל כללי הזהירות הרשומים על התוית המודבקת למוצר:
אין לעלות לטפס ולשחק ללא השגחה צמודה של מבוגר
בעת השימוש ,יש להניח את הג'ימבוקס על גבי שטיח או משטח רך
אין להשאיר את התינוק לבדו על הג'ימבוקס, על ההורה/המבוגר להיות נוכח וזמין לעזרה ושמירה על הפעוט
בכל התרגילים אין להושיב ילד שלא יושב לבדו.

בתחילת תקופה זו רוב התינוקות מצליחים לראשונה לשבת זקוף ובאופן עצמאי (ללא תמיכה)
במהלך תקופה זו התינוקות מתחילים לזחול / עוברים לזחילה חופשית וחלקם בתום
התקופה כבר עומדים והולכים בעזרה, יש לעודד את הילד לתנועה וזחילה עד כמה שאפשר יותר.
התרגילים המוצעים הם בנוסף לתנועה החופשית של הילד על הג'ימבוקס.
ככל שהוא יתנסה יותר יגדל בטחונו העצמי והאמונה שלו ביכולתו ובביצועיו ילכו וישתפרו.
לכל תינוק קצב התפתחות אישי, כהתחלה מומלץ לעבור ולעבוד על התרגילים המוצעים לגילאי 0-6 חודשים.

בריכת כדורים

תרגיל מס' 1
השכיבו /הושיבו את  התינוק בתוך בריכת הכדורים, תנו לו לתפוס בידו כדור .
שחקו עימו  ועודדו אותו לשחק בכדורים לבד.
קחו כדור מבריכת הכדורים וטיילו עמו בעדינות צמוד לקו המיתאר
של גופו של התינוק תוך כדי שיוך כל אבר גוף שאנו נוגעים בו.

תרגיל מס' 2
הניחו על ידי התינוק כדור (ביד אחת ואח"כ בשנייה),
תנו לו להרגיש את הכובד הצורה ואמרו בקול את צבעו של הכדור.

תרגיל מס' 3
עודדו את התינוק להחזיק כדור בשתי ידיו ועל ידי הרחקת הידיים זו מזו
הראו לו איך הכדור נשמט, עודדו אותו לעשות כך.

תרגיל מס' 4
גלגלו כדורים על שפת הבריכה.
אפשרו לו לעקוב אחריהם במבט ואף לתפוס אותם.
הניחו כדורים על שפת הבריכה
ועודדו את התינוק לזרוק/להעביר אותם לתוך הבריכה ומחוץ לה.

תרגיל מס' 5
גלגלו כדור במורד המגלשה ותנו לתינוק לעקוב אחריו במבטו,
לאחר מספר פעמים הראו לו כיצד לתפוס אותו.

בריכת כדורים:  תרגילים המעודדים זחילה

תרגיל מס' 6
הושיבו/השכיבו את התינוק בתוך בריכת הכדורים ועודדו אותו לצאת ולהיכנס לתוכה.
דופן בריכת הכדורים מאתגרת ודורשת מהתינוק מיומנויות תנועה משוכללות יותר על
מנת לעבור אותה.
הניחו את סוגי חצאי הגליל/ גלילים מסביב לבריכה על מנת לסייע ולעודד את התינוק לזחילה וכן לחסום בשלב מוקדם יותר את האפשרות להתגלגלות ונפילה.

תרומה התפתחותית

בריכת הכדורים מאפשרת גירוי חושי ע"י קרקע לא יציבה המסייעת לשכלול מיומנויות הזחילה.שילוב האפשרויות השונות ליציאה וכניסה לבריכת הכדורים מעודדות זחילה.דרך הטיפוס והירידה התינוק לומד מהם תפקידי הידיים והרגליים ומשכלל זאת.התרגילים מסייעים לתינוק להתמודד עם הקושי ומעניקים לו בטחון לנסות ולהעיז.המשחק בכדורים מסייע לפיתוח מוטוריקה עדינה, פיתוח קשר עין – יד ותפיסה מרחבית.כאשר למשחק שותף אדם בוגר הוא מעודד גם למידה באמצעות חיקוי.

תרגילים המעודדים זחילה
גלילים/ חצאי גליל /חצאי עיגול ורוד

תרגיל מס' 1 
הצמידו גלילים וחצאי גליל באופנים שונים שונים
וצרו מסלול מעודד זחילה הפונה לכיוון הבריכה
עודדו את התינוק לזחול לקראתכם/ קיראו בשמו/ הושיטו לו כדורים/ צעצועים שונים.
כדי לחזק הקשר בין היד לעין, ניתן לגלגל כדורים מהגליל לכיוון הבריכה
ולאפשר לתינוק לעקוב אחר מסלולם ולאחר מכן לזחול בעקבותיהם
ולנסות להשיגם.

תרגיל מס' 2 
הפכו את נדנדת שיווי המשקל (חצי גליל צהוב ושני חצאי העיגול הורוד)
ועודדו את התינוק לעבור מעליו בזחילה/ בטיפוס .
הושיבו את התינוק על ברכיו. הניחו על חצי העיגול כדורים או צעצועים
עודדו את התינוק לתפוס אותם או לגלגל ולהפיל אותם אל הרצפה.
תינוק שכבר זוחל יכול לעבור מעל חצי העיגול הצהוב בזחילת גחון.
מאוחר יותר הוא יעשה זאת גם בזחילת שש.  תינוקות שמתחילים לתרגל הליכה יכולים להישען עם הידיים על חצאי העיגול,   ולהעביר את הרגלים מעבר לחצי הגליל.

תרגיל מס' 3 
השכיבו/ הושיבו את התינוק מאחורי הגליל, תנו לו להניח את ידיו עליו,
והראו לו כיצד לגלגל את הגליל לפנים ולאחור, הרחיקו וקרבו את הגליל ממנו.
תירגול חוזר ונשנה יגרום להעברת משקל אל הידיים והרמת האגן מהרצפה.
מומלץ כשלב הכנה לזחילת 6 (על הברכיים), וגם לישיבה על הברכיים והעקבים.

תרגיל מס' 4  עידוד העברת משקל לפני תחילת זחילה
השכיבו את התינוק על בטנו על הגליל, והניעו אותו לפנים ולאחור,
כך שפעם המשקל עובר אל הידיים, ופעם אל הברכיים או כפות הרגלים.
יש תינוקות שזקוקים למרחב תמרון גדול יותר ואז ניתן להניח את חצאי העיגול
הקטן יותר(התכלת) על הגדול יותר(הצהוב) המהווה חלק מהנדנדה.
במצב זה הניחו את התינוק על חצי עיגול הקטן (התכלת)  והניעו אותו באיטיות.
במקרים בהם התינוק לא מושיט את ידיו לפנים יש לחזור על התהליך מספר פעמים.

תרגיל מס' 5
לאחר שהתינוק מרגיש נוח להתגלגל על הגליל לפנים ולאחור,
הניחו כדורים או צעצועים שונים במרחקים שונים מהגליל,
התינוק ינסה להגיע אליהם תוך כדי הגלגול לפנים,ואולי אף לתופסם.

תרגיל מס' 6
עידוד העברת משקל לפני תחילת זחילה
הושיבו(במידה שהוא יושב לבד) את התינוק על ברכיו,
כשידיו נשענות על הגליל.
תוך כדי הרמת האגן אפשרו לו לחוות את העברת המשקל לפנים.
הניחו את הגליל ליד בריכת הכדורים
כך שהתינוק יתגלגל מעל הגליל לתוך הבריכה.

תרגיל מס' 7
הושיבו את התינוק (במידה והוא כבר יושב לבד) על הגליל בישיבת רכיבה,
החזיקו בו ונדנדו אותו קלות.
הושיבו את התינוק על קצה חצי גליל בישיבת רכיבה,
ועודדו אותו להתקדם לאורכו.

תרגיל מס' 8
הניחו את הגלילים אחד ליד השני והשכיבו את התינוק על בטנו מעליהם.
בעדינות הרימו את הידיים אחת אחרי השנייה, ואח"כ את הרגלים.
גלגלו בעדינות התינוק על הגלילים ואפשרו לו להרגיש את תנועת
הנידנוד בחלקים שונים של גופו.

תרומה התפתחותית 

עידוד העברת משקל מכין את התינוק לקראת זחילה
זחילה על גלילים וחצאי גליל צמודים מעודדת תכנון ושמירה על שיווי המשקל,
פיתוח תחושות גוף, קורדינציה וקשר עין יד תוך מעקב ותפיסה של הכדורים.
גלילים בגדלים שונים, מאפשרים התאמה אישית לכל תינוק,
אשר רוצים לתרגל עימו יכולות העברת משקל.

תרגילים לשיווי משקל
נדנדה המורכבת משני חצאי עיגול ורוד וחצי גליל צהוב/
חצי גליל צהוב/ חצי גליל תכלת

תרגיל מס' 1 
הושיבו (רק במצבים בהם הוא כבר יושב) את התינוק / השכיבו אותו על בטנו/
על הגב ונדנדו אותו קלות/ החליפו מצבים

תרגיל מס' 2 
הניחו על גבי הנדנדה מול פני התינוק גליל קטן,
כדור או צעצוע ועודדו אותו להזיזו ואולי אף להגיע אליו.

תרגיל מס' 3 
תנו לתינוק להחזיק בידו כדור/ תנו לתינוק לתפוס את הכדור תוך כדי תנועה
/גלגלו את הכדור על הנדנדה

תרגיל מס' 4 
השכיבו את התינוק על הבטן כשהוא נתמך על ידיו,
נדנדו אותו בעדינות מצד לצד תוך אחיזה באגנו.
עודדו את התינוק לנתק יד כהכנה לזחילת גחון,
ושכלול תרגול העברת משקל שכבר נלמד בשלב ההתהפכות

משטח עגול לשיווי משקל

תרגיל מס' 5
הושיבו (רק במצבים בהם הוא כבר מתיישב בעצמו)/ השכיבו את התינוק /החזיקו אותו ונדנדו אותו קלות תוך החלפת מצבים/ למעלה למטה/תנועות סיבוביות לצדדים/ במהירויות שונות.

תרגיל מס' 6
הושיבו(רק במצבים בהם הוא כבר יושב)/העמידו את התינוק (רק בשלב שבו הוא עומד לבד),  החזיקו בו בשיווי משקל תוך נדנודו קלות. החזיקו בו והשגיחו היטב.

תרגיל מס' 7
הניחו כדורים על גבי המשטח וגלגלו אותם לעבר תינוק שיושב מולכם.
בשלב ראשון התינוק יעקוב אחרי תנועת הכדורים, אח"כ ינסה לתפוס אותם,
ומאוחר יותר אף יגלגלם בעצמו לכיוונכם.

תרגיל מס' 8
הניחו כדורים על גבי המשטח והראו לתנוק כיצד אתם מגלגלים כדורים
ע"י הזזת המשטח לכיוונים שונים – מעלה, מטה, ימינה ושמאלה.

תרגיל מס' 9
השעינו את התינוק על המשטח כשברכיו על הרצפה ואפשרו לו
לתרגל את שיווי המשקל בזמן שהמשטח נע לכיוונים השונים.
הראו לו כיצד אתם מסובבים את המשטח ועודדו אותו לסובב בעצמו.

תרגיל מס' 10
העמידו את התינוק רק בשלב שבו הוא נעמד לבד,
החזיקו בו באגן או בכפות הידיים בשיווי משקל תוך נדנודו קלות.
החזיקו בו והשגיחו היטב.
התינוק נשען עם ידיו על המשטח ומתהלך סביבו.

נדנדת חצאי עיגול ורוד
(חצאי העיגול מחוברים יחדיו או נפרדים לכדי שתי נדנדות)

זאת בהתאמה למבנה גופו ולמצב בו התינוק מרגיש נוח יותר

תרגיל מס' 11
הושיבו את התינוק (רק במצבים בהם הוא כבר יושב) על חצאי העיגול הורוד ונדנדו אותו קלות .
כשהתינוק מרגיש מספיק בטוח הוא יכול להניח את ידיו על צידי העיגול להתנדנד בעצמו.

תרגיל מס' 12
הושיבו את התינוק ליד חצי העיגול הניחו את ידיו עלי צידי העיגול
והראו לו כיצד לנדנד את חצי העיגול.

עיגול (גלגל) המורכב משני חצאי עיגול 
העיגול מונח על המזרן/ שטיח

תרגיל מס' 13
הניחו את העיגול על המזרן, הושיבו את התינוק בתוכו
ותנו לו לשחק בתוך העיגול עם כדורים או צעצועים שמונחים על גבי שפתו.
להכניס ולהוציא אותם מהעיגול.

תרגיל מס' 14
במצב בו התינוק עומד תנו לו יד ועזרו לו להיכנס ולצאת מתוך העיגול בזחילה או הליכה.

תרגיל מס' 15
במצב בו התינוק הולך, הושיטו לו יד ועיזרו לו ללכת על גבי שפת העיגול.
למתקדמים מאוד – אפשר לשכלל את ההליכה ע"י הליכה עם רגל אחת
על העיגול והשנייה בתוך העיגול.

העיגול  (גלגל) עומד על המזרן/שטיח

תרגיל מס' 16
הניחו לתינוק לזחול לתוך ומחוץ לעיגול

תרגיל מס' 17
עזרו לתינוק להתגלגל בתוך העיגול
גלגול עפרון (ידיים ורגליים ישרות)

תרגיל מס' 18
החזיקו את התינוק, השכיבו אותו על בטנו
על העיגול ומאד בעדינות ואיטיות גלגלו אותו קדימה ואחורה.

תרומה התפתחותית 

חוויות ותירגול שינוי שיווי המשקל, מאזנות את טונוס השרירים
וחשובות מאד להתפתחות תנועתית תקינה.
העברות משקל נדרשות בכל שלבי ההתפתחות:
התהפכויות בטן /גב,זחילה,ישיבה,עמידהוהליכה.
פיתוח מיומנויות שיווי משקל ויציבות הכרחיות לפיתוח
תחושת שליטה בגוף והתארגנות במרחב

מדרגות (קוביות) ומגלשה (מדרון לטיפוס וזחילה ומנהרה)

ניתן עם לשחק עם כל קובייה בפני עצמה,
או להניח את שתיהן אחת ליד השנייה וליצור מדרגות.
לתינוקות זוחלים הקובייה מהווה מכשול מאתגר ומשמח.

תרגיל מס' 1
הושיבו את התינוק על ברכיו כשהוא  נשען עם החזה והידיים על הקובייה.
הניחו על הקובייה כדורים וצעצועים.
מעודד תרגול הרמת והורדת האגן. שלב מאד חשוב בהכנה לזחילה וישיבה.

תרגיל מס' 2
הניחו על גבי הקובייה כדורים וצעצועים
עודדו את התינוק (הראו לו) כיצד להרים ולהעביר אותם מהקוביה אל הרצפה.

תרגיל מס' 3
הושיבו (כאשר הוא יושב לבד) והחזיקו את התינוק כשהוא נשען על גבי
החלק העליון של המגלשה, או יושב עליה.
הראו לו כיצד הוא יכול לגלגל בעצמו כדורים אל בריכת הכדורים.
בשלב מאוחר יותר הוא יתגלש למטה בעקבותיהם.

תרגיל מס' 4
השכיבו את התינוק על גבי החלק העליון של המגלשה כשידיו מונחות על השיפוע. 
הרימו את האגן שלו והניעו אותו בעדינות לפנים ולאחור 
כך שהמשקל יעבור לכיוון הידיים. (תורם לחיזוק חגורת הכתפיים)

תרגיל מס' 5
כמו בתרגיל הקודם, תנוחת מריצה. לסייע לתינוק לנתק יד ולאחריה את השנייה, 
ובעדינות להתקדם במורד השיפוע לכיוון בריכת הכדורים. 
בשלב מאוחר יותר יתגלש התינוק על הבטן כשהידים והראש מובילים.

תרגיל מס' 6הושיבו את התינוק בבריכת הכדורים כשפניו אל המגלשה. 
גלגלו כדורים על פני המגלשה ותנו לתינוק לעקוב אחר תנועתם בעיניו, 
עודדו אותו לנסות תפוס אותם.

תרגיל מס' 7
עודדו את התינוק לתרגל זחילה על השיפוע של המגלשה מכיוון הבריכה, 
ולהתגלש על הבטן בחזרה אליה כאשר הרגלים מובילות. 
בזמן הטיפוס אפשר לתמוך ברגליו כדי לתת לו התנגדות שתעזור לו להתארגן בנוחות.

תרומה התפתחותית 

לתינוקות שכבר זוחלים ויושבים מהווה המגלשה סביבה מאתגרת ומשמחת להתפתחות. 
הם יכולים לשכלל את תנועתם בטיפוס וגלישה במדרון , עם ונגד כוח הכובד. 

מגלשה, זחילה במנהרה

תרגיל מס' 1
מעבר במנהרה מצד לצד, בזחילת גחון ומאוחר יותר זחילת שש.
עודדו את התינוק לעבור במנהרה ע"י כניסה אל המנהרה מעברה השני,
קריאה לילד בשמו, גלגול כדורים שיעודדו את התינוק לבוא בעקבותיהם
ומשחקי קוקו (ראו וחזרו על התרגילים המומלצים מהסוג לגילאי 0-6).

תרומה התפתחותית 

זחילה במנהרה מהווה  אתגר והנאה עבור הפעוט המעודדת אותו להתארגנות
ושליטה גופנית ופיתוח התפיסה המרחבית. משחק הקוקו נחשב למשחק החברתי הראשון
ומהווה מקור להנאה מרובה וחיזוק הקשר הרגשי בין התינוק להורה.

צרכים מיוחדים

הפינה "המיוחדת" – הג'ימבוקס לילדים עם צרכים מיוחדים

מאת: דנה אזולאי , מנחה התפתחותית והידרותרפיסטית

שלום לכולם שמי דנה אזולאי ואני אימא לשני ילדים מתוקים עם צרכים מיוחדים.
הילדה שלי בת חמש וחצי והבן שלי בן שלוש וחצי ושניהם חולים במחלה גנטית תורשתית מאוד ונדירה שלא ניתן לגלות בהריון ,המחלה פוגעת בכל מערכת העצבים ומונעת התפתחות תקינה בכל התחומים למעשה הם אינם מסוגלים לבצע פעולות מוטוריות כלל .
אני עוסקת רבות בתחום התינוקות וילדים בגיל הרך ובעיסוקי הרבים למדתי שיטת ורדי לאבחון וטיפול בתינוקות וילדים עם לקויות ועיכובים התפתחותיים וכן לקויות למידה ,בנוסף אני מדריכת יוגה לתינוקות ולגיל הרך ,מדריכת סדנאות תנועה ובישול לגיל הרך ,הידרותרפיסטית – פיזיו במים , ולאחרונה מנהלת מעון . כך  שהנגיעה שלי בתחום היא אישית ומקצועית .

ילדים כמו שלי  וילדים במצב פחות חמור בדרגות שונות של נכויות או עיכובים התפתחותיים זקוקים לפיזיותרפיה ולעבודה שיקומית באופן תמידי על מנת לשמר את הפיזיולוגיה של הגוף ולנסות ולקדם את הילד מבחינה פיזית מוטורית  .
ולכן אנו מוצאים את עצמנו בחיפוש תמידי אחר טיפולים ושיטות טיפול אשר יעזרו לנו בדרך הארוכה להשגת המטרות .
במסע הזה פוגשים המון שיטות ומוצרים חלקם טובים וחלקם פחות לחלק אתה מתחבר ולחלק לא , אחד הדברים ששמחתי למצוא ולפגוש במסע שלי הוא הג'ימבוקס .
אני תמיד אומרת שלא צריך הרבה צעצועים ומשחקים יקרים על מנת לאתגר ילד ולגרום לו הנאה אבל לצערי במקרים המיוחדים עליהם דיברתי קודם יש צורך בעיקר למי שמטפל באבזור מתאים על מנת לפתח כמה שיותר תרגילים ולהשתמש בציוד כעזר לידיים של המטפל ולתמוך במטופל שלרוב יש לו חולשה בשרירים  או טונוס(מתח שרירים) מוגבר אשר מקשה עליו להתנהל ולקבל את הטיפול ,ולכן אנו המטפלים נמצאים בחיפוש מתמיד אחר אבזור וציוד שהיה לנו כעזר בקליניקה וישדרג את הטיפולים .
וכאן בעצם נכנס הג'ימבוקס המדהים לתמונה , אני אישית מאוד מחוברת לאבזור רך, בטיחותי, פרקטי ,,רב שימושי וכמובן רחיץ… ולכן אוהבת מאוד מקומות כמו ג'מבורי וחדר הסנוזלן (החדר הלבן) אבל חדרים כאלה הם בדרך כלל נמצאים במקומות ציבוריים ובמרכזים  ולהעתיק חדר כזה לחדר בבית או לקליניקה עולה הון ולכן מבחינתי הג'ימבוקס הוא פיתוח גאוני ! המאפשר לי כמטפלת וכאימא לילדים עם צרכים מיוחדים ליהנות מכל היתרונות בבית הפרטי או בקליניקה .

ואחרי הקדמה  שכזו אני רוצה להראות לכם בדיוק על מה אני מדברת ולכן לכל ההורים שעובדים עם הילדים בבית ולכל המטפלים שמחפשים עוד רעיונות , הנה הצצה קטנה למקבץ תרגילים : אני עובדת בשיטת ורדי בה יש לנו עקרונות וקווים מנחים שעוזרים לנו להתאים לכל ילד אחרי אבחונו את הטיפול האישי המתאים לו ביותר .

ברצוני להציג לכם כמה תרגילים עם הסבר קצר על המושגים והמערכות עליהם אני עובדת:

1. מודעות הגוף :

הכרה והבנת חלקי הגוף השונים ובהמשך להנעתם ביחס למרחב קבוע ולמרחב משתנה .חשוב להתחיל לבדוק תחילה את הרמה של מודעות הגוף באם מודעות הגוף לקויה , מערכת אחרת שנעבוד עליה עלולה ליצור תסכול .

תרגילים להעלאת מודעות הגוף :

פריסת סדין על הכדורים בבריכה של הג'ימבוקס  ,השכבת הילד עם הגב – כך שתחושה הגבשושית של הכדורים מעלה מודעות בכל החלק האחורי של הגוף ,ובחלק הקדמי  אנו מתחילים עם מגעים . נתחיל עם מגע עמוק ואיטי נעבור על כל הגוף מכפות הרגליים ועד הראש ובכל איבר  ניגע מגע עמוק נשאר כמה שניות (לא לשכוח לומר במה אנחנו נוגעים) ונשחרר ואז עוברים לאיבר הבא… כפות רגליים, שוקיים, ברכיים,בטן חזה, ידיים וכו….
ובאותו אופן חשוב לגעת בעוד סוגי של מגעים במגע מרפרף במגע של טפיחות או טיפוף עם האצבעות ,רצוי ללא בגדים במגע ישיר עם העור .בעזרת חפצים תחושתיים כגון מברשות שונות ספוגים וכדורי קוצים , נעבור על איברים בגוף אותם אנו רוצים לעורר תחושתית .

נקודת מוצא: חצאי העיגול מחוברים אחד לשני בעמידה על הרצפה כמו גלגל
זחילה דרך העיגול ויציאה מהצד השני

הצמדת העיגול למנהרה – זחילה דרך העיגול ויציאה מהצד השני של המנהרה
שכיבה בתוך העיגול  וגלגול מצד לצד (על הבטן/על הגב)

2. מערכת ההצלבה :

מערכת זו היא חציית קו האמצע, בהמשך תהיה רוטציה (הפרדת פלג גוף עליון מתחתון בחצי סיבוב של הגוף) שתוביל להתהפכות .

בהרבה מיקרים נגלה שלא כמו בתינוקות נורמטיביים מתקשים ילדים עם לקויות לחצות את קו האמצע ולבצע רוטציות רוב התנועות הם לא רצוניות מלוות במתח וטונוס מוגבר .
בנוסף פעולות רבות כגון התהפכות או זחילה יתבצעו כמקשה אחת במאמץ מרובה , כאשר לא תמיד יש תכנון פעולה ולכן הרבה פעמים זה נגמר בבהלה בתסכול או בבכי .

תרגילים: הגשת צעצועים / כדורים באופן מאתגר ועם זאת נגיש

נניח אותם בתלייה מעל מרכז הגוף שיאלץ אותם לקרב ידיים למרכז הגוף .
להגיש צעצועים באלכסון ,כאשר אנו מעודדים את היד הנגדית להיות מושטת למשחק .
מתיחות הגוף ברוטציה כתף וחזה נמתחות לצד אחד ואגן ורגליים לצד הנגדי .
בג'ימבוקס נושיב בבריכת כדורים לילדים שיושבים כפוף או מתקשים לשבת נוסיף כדורים ואפילו נשתמש בגלילים לתמיכה ,נחזיק קופסה ריקה מאחורי הילד ונבקש ממנו למלא את הקופסא בכדורים מהבריכה כך הוא יהיה חייב לעשות רוטציה על מנת להסתובב ולהניח את הכדורים בקופסה .

3. המערכת הוויסטיבולרית:

מערכת שיווי המשקל, גם אם ילד לא הולך למערכת הוויסטיבולרית תפקיד חשוב.
ילדים עם בעיה במערכת זו חווים כל שינוי בתנועה במיוחד תנועות סיבוביות כמו היפוך כחוויה קשה ואף מפחידה על מנת להפחית תחושה זו יש לגרות מערכת זו בהדרגתיות .
בג'ימבוקס יש המון חלקים שיכולים לשמש אותנו למטרה הזו:
על משטח שיווי המשקל יש להניח על הבטן ובעדינות להטות אותה הצידה כאשר אנו תומכים מעט בגוף הילד והוא צריך להתאמץ על מנת להחזיק את גופו כנגד התנועה.

ניתן לחבר את שני חצאי העיגול הסגולים וליצור עיגול עם חור הילד עם חצי גוף היה בתוך העיגול ונניע את העיגול מצד לצד כשהילד בתוכו , אפשר להגיש משחק במקביל..

4. חיזוק חגורת הכתפיים ,הידיים ופלג הגוף העליון:

מומלץ להשתמש בגלילים של הג'ימבוקס ובשיפוע של המגלשה .
נניח גליל קטן מתחת לבית השחי על מנת להקל בעומס על בית החזה בשכיבה על הבטן
כך הידיים היו יותר פניות למשחק .
בגליל גדול יותר נשתמש על מנת לגלגל את הילד כאשר אנו אוחזים ברגליו או באגן ומגלגלים אותו קדימה ,אנחנו רוצים שהילד ישלח ידיים קדימה וישען עם משקל גופו עליהן .

זהו להפעם , כמובן שהג'ימבוקס מאפשר אין ספור של תרגילים וכמובן שלא מחייב שימוש במתקן רק שהוא מורכב במלואו אלה שימוש רק בחלקי הג'ימבוקס בנפרד בהתאם לצורך .

שלכם באהבה דנה אזולאי – מנחה התפתחותית והידרותרפיסטית   daana00@walla.com

יומהולדת עם הג'ימבוקס

חגיגת יומהולדת עם הג'ימבוקס פעילויות חוויתיות לאירועים וימי הולדת  לפעוטות ולילדים.

מאת: איריס לוין, "ג'ימבולינה טרמפולינה",מפעילת ימי הולדת ואירועים מיוחדים.

פעילות מספר 1 : ענן

מיועדת לקטנטנים: 3 שנים – 6 ח', הקטנים יותר ישתתפו בחוויה המוסיקלית והגדולים ישחקו בפועל, "יומולדת בא לי מסיבלי".

הפעלה 1 פעילות פתיחה
הג'ימבוקס מקופל – ומשחקים במשחקים המוכרים כמשחקי "קוקו" למיניהם,  חוש הניחוש,  "טוק טוק מי אני ומה שמי", "צב צא צא צא"  ועוד.
ילד  יום ההולדת מסתתר מאחורי הג'ימבוקס. נשאלת שאלה- מאחורי הג'ימבוקס. מי מסתתר  ? לא מוותר אולי ציפור?
לא לא ….. הילד מציץ ואומר, וכן הלאה. בסוף הוא יוצא מאחור ואומר מי הוא ומה  שמו.
מתאים מאוד לתחילת הפעילות להיכרות ולהכנסת  ילד יום ההולדת למרכז המסיבה.

הצעות לדקלומים מתאימים למשחקי מה יש/מסתתר מאחורי קופסת הג'ימבוקס:
קוקו? זה אני / אתי גרנות
מי מסתתר?
לא מוותר
אולי ציפור?
לא, לא, לא
אולי זה שור?
לא, לא, לא
את החידה מי לי יפתור????
אולי חתול?
לא , לא, לא,
אולי שבלול?
לא, לא, לא
אולי זה סתם רק תעלול?
קו קו קו קו
זה אני
קו קו קו קו
אומר את שמי.
צב צב צב צא צא צא /דתיה בן דור
צב צב צב צא צא צא
לא רוצה ולא רוצה
צב צב צב צא צא צא
לא רוצה ולא רוצה
הגיע אורח
לא רוצה ולא רוצה
נטוס לירח
לא רוצה ולא רוצה
נחליק על הקרח
לא רוצה ולא רוצה
נביא לך פרח
לא רוצה ולא רוצה
נשיקה על האף ועל המצח
רוצה רוצה אני כבר יוצא"
טיפ לחפש את ילד היומולדת לצב ולהכניסו לג'ימבוקס בזהירות תוך שימת לב שהג'ימבוקס ישאר פתוח חלקית  או להעמידו מאחור. לקראת סוף השיר ילד היומולדת יוצא וכל והילדים מקבלים נשיקה על האף ועל המצח – במידת הצורך ניתן לקצר את השיר.

הפעלה 2  משחקי מחבואים:  דוגמאות:
"מה חסר בג'ימבוקס הקטן" (על משקל מה חסר בגנינו הקטן) , "היכן ניתן להתחבא מבלי שנראה".
" מה חסר/השתנה בגננו / בג'ימבוקס הקטן": מספר חלקים של הג'ימבוקס  מונחים על הרצפה,  ילד אחד יוצא, ומחביאים לו חלק אחד מהג'ימבוקס.  כשחוזר שואלים "מה חסר בגננו הקטן?" אפשר להעלות את הקושי ע"י הגדלת מספר הפריטים או ע"י שינוי סדר הפריטים במקום הוצאתם.
"היכן ניתן להתחבא מבלי שנראה":
ילד יום ההולדת הוא הסופר, הנחו את שאר הילדים להתחבא מאחורי חלק אחר של הג'ימבוקס או מתחת.

הפעלה 3  תופסת צבעים "אני עומד/ת בברכה ומביט/ה סביבי":  ילד יום ההולדת עומד במרכז בריכת הכדורים אומר צבע וכל שאר הילדים צריכים להצמד לצבע החלקים השונים  של הג'ימבוקס.  ילד יום ההולדת יוצא לתפוס את מי שלא הספיק לגעת בצבע.

הפעלה 4  "נו גשר נו גשר נו גשר מזהב": לוקחים את גלילי הג'ימבוקס ושני מבוגרים יוצרים מעין גשר, כאשר הם מחזיקים אותם באופן מאונך. ילד יום ההולדת עומד ראשון,  שאר הילדים עומדים לפני בטור רכבת ,ועם השמע המוזיקה עוברים מתחת לגשר מבלי לגעת בו, כל פעם שילד יום ההולדת חוזר לעמוד ראשון בטור, מורידים שלב ומנמיכים את הגשר

הפעלה 5 ג'ימבולדת – פעילות משחק חופשית בג'ימבוקס:
פעילות חופשית במרכז הג'ימבורי הוסיפו 6 מזרנים, פרקו  את הג'ימבוקס לתחנות פעילות כמו בריכת כדורים, קליעה למטרה (באמצעות חיבור שני חצאי העיגול ), נדנדות, מנהרה, מגלשה ועוד….
הניחו את ג'ימבוקס כך שיקבל  את פני הילדים שמגיעים לאירוע, לגן או לאולם.

הפעלה 6 טקס יום ההולדת:
ילד יום ההולדת עומד במרכז הבריכה, מוסיפים בלונים או כל דבר נוצץ אחר וכל שאר החברים מחזיקים  בפאות הג'ימבוקס (כמו מצנח), ברקע מושמעית שירי יומולדת כמו אין אין חגיגה בלי עוגה והילדים רוקדים ומנהרים את הפאות כמו במצנח בהגיע העוגה עוטפים את ילד יומההולדת כמתנה על מנת שיביע משאלה, לסיום פותחים את הפאות ונותנים לו לכבות את הנרות. (חובה ליווי של ליווי מבוגר )

טיפ:
החביאו בתוך הג'ימבוקס את ההפתעות/שקיות יומההולדת ועטפו אותן בסרט תנו  לילדים לפתוח ולילד יומההולדת לחלק להם… שיהיה במזל טוב!!!

פעילות מספר 2:

ג'ימבוקס לימי הולדת מיוחדים מאוד – מיועד לפעוטות וילדים 3-6 שנים "יומולדת מהאגדות".
בוחרים אגדה ובהתאם להם בונים תחנות מפעילים את המשחקים על וסביב הג'ימבוקס.

תחנה ראשונה – היפיפיה הנרדמת/ האביר המנמנם : הכינו מראש שמלת נסיכה עם כתר. או גלימת אביר וחרב בחרו את אחד הבנים או את אחת הבנות או כמובן ילד/ת יום ההולדת להיות האביר/ הנסיכה. הוא/היא צריכה ללבוש את השמלה/גלימה, לשכב על מזרון הג'ימבוקס המקושט יפה (כראוי לנסיכה/לאביר) לעצום עיניים (כאילו היא/הוא ישנ/ה). כל ילד בתורו צריך להצחיק אותו או לגרום לה להתעורר בלי לגעת בה כמובן. מי שמצליח זוכה בפרס.

תחנה שניה – עמי ותמי , חידות וחפש ת'מטמון: הכינו מראש ערימות ממתקים, תיבות אוצר מקושטות אפשר מקופסאות קרטון ישנות…
הילדים בקבוצה צריכים בזמן הקצוב להם לענות על החידות ששואלים אותם. כל תשובה נכונה מזכה אותם במפתח לתיבת האוצר/הממתקים. הילדים אמורים לענות על כל החידות, ולמצוא את הקוםפסאות המתחבאות במקומות שונים בחלקיו של הג'ימבוקס…

תחנה שלישית – סינדרלה : מביאים 2 זוגות נעלי עקב (רצוי לבנה). מתחלקים לקבוצות ועושים תחרות מירוץ שליחים לבריכת הכדורים של הג'ימבוקס. כל קבוצה ילדים מקבלת נעלי עקב ושק עליה , לשלוח כל פעם שליח אחד כאשר הוא נעול בנעלי עקב להביא כדור מתוך "הביצה" של הנסיכה והצפרדע" הקבוצה שמלאה מספר רב של כדורים נצחה.

תחנה רביעית – פינוקיו : לוקחים את גלילי הג'ימבוקס ושני מבוגרים מחזיקים אותם באופן מאונך (זהו אפו של פינוקיו שבמקום לשקר החליט לשחק במשחק אחר) כאשר הם יוצרים מעין גשר. כל שאר הילדים עומדים לפני ברכבת,ועם השמע המוזיקה עוברים מתחת לגשר מבלי לגעת בו כל פעם שילד יום ההולדת העומד ראשון מגיע מורידים שלב (כמו בלימבו).
המלצה לשים ברקע את השיר פינוקיו מתוך קלטת הילדים פים פם פום.

תחנה חמישית – הנסיכה והצפרדע , קליעה למטרה : מספרים לילדים שהנסיכה זרקה בטעות את כדוריה לביצה והם צריכים לקלוע לתוך הבריכה כמו באגדה את הכדורים. לוקחים את חצי הגליל ומחברים שניים יחד הם יהיו המטרה עורמים את כל הכדורים בערמה וכל ילד בתורו מנסה לקלוע את הכדור דרך החצאי עיגול לבריכת הכדורים.
לאחר סבב בתחנות מגיע האוכל ולאחר מכן ניתן לערוך את טקס יום ההולדת עם העוגה, הנרות. טיפ: שהעוגה תהייה קשורה איכשהו לאחד מסיפורי האגדות.
לא חשוב איזה סיפורי אגדה תחליטו לבחור – העיקר שתתאימו את הפעילות לסיפור עצמו. תהנו… ספרו לנו כמובן איך היה.

טקס יום ההולדת: ילד יום ההולדת עומד במרכז הבריכה, מוסיפים קונפטי/בלונים או כל דבר נוצץ אחר וכל שאר החברים מחזיקים בפאות הג'ימבוקס, משמיעים ברקע שירי יומולדת כמו אין אין חגיגה בלי עוגה והילדים רוקדים ומנהרים את הפאות כמו במצנח בהגיע העוגה עוטפים את ילד יומההולדת כמתנה על מנת שיביע משאלה, לסיום פותחים את הפאות ונותנים לו לכבות את הנרות. (נדרש ליווי מבוגר )

טיפ, ניתן להחביא בתוך הג'ימבוקס את ההפתעות/שקיות יומההולדת ולעטוף בסרט לתת לילדים לפתוח ולילד יומההולדת לחלק להם… שיהיה במזל טוב!!!

שיהיה מזל טוב.
איריס לוין, מפעילת ימי הולדת ואירועים לחוויה בלתי נשכחת בחיים… סטודנטית לתואר שני חינוך והוראה לילדים ונוער 0525349669, 077-5349669 באם יש לכם, רעיונות נוספים שלחו לאיריס לוין למייל: gulaclown@yahoo.com או gili@gymbox.co.il

חויות מוסיקאליות עם הג'ימבוקס

מומלץ לגילאי : 5 חודשים – 4 שנים

מאת: עופרה כהן מוסיקאית, מחנכת מוסיקלית לפעוטות, ילדים ובעלי צרכים מיוחדים. www.music4life.co.il

יכולות מוסיקליות טבעיות הגלומות בכל פעוט חשובות לגדילה, להתפתחות, ללמידה, ליצירה ולפיתוח יכולת ההבעה והביטוי עם ערך מוסף של פעילות הכוללת כיף והנאה.
חוש השמיעה של התינוק מתפתח לפני חוש הראייה והוא מסוגל לזהות קולות משמעותיים, עוד בטרם פקח את עיניו.
התקשורת עם התינוק מתאפשרת מרגע לידתו באמצעות סימנים, תנועות, קולות, התבוננות, הקשבה ומוסיקה. קליטת הסימנים תורמת להבנה הדדית בין התינוק למטפליו.
תינוק מפתח במהלך שנת חייו הראשונה שליטה בכלי הדיבור שלו: פה, שפתיים, לשון, ומיתרי קול.
הוא רוחש שליטה מוטורית הודות לחיזוק איברי הפה כחלק מתהליך התפתחות כללי, השליטה באיברי הדיבור מאפשרת לו להפיק צלילים ( דיבור, מלמול, הברות) שהם מהווים את המוסיקה שלו.
פעילות מוסיקלית לגיל הרך המתבססת על תנועה ומוסיקה מכל העולם משלבת כיף, מעוף, יצירה, צליל, צבע, תנועה ומחזקת קשר של אהבה.

יצירה מספר 1 : ענן

הכרת החלקים של הג'ימבוקס בתנועה חופשית של הילדים תוך כדי האזנה למוסיקה

יצירה מספר 3 : פאש פאש

משחק הכדורים. הילדים יושבים סביב בריכת הכדורים, ומחזיקים בשני כדורים
ומקישים בהתאם לקצב היצירה

יצירה מספר 4: שבת בבוקר

משחק מחבואים עם החלקים של המנהרה, העיגול הגלילים משחק בין ילדים או גננת/ מבוגר וילד

יצירה מספר 13: ריצת בוקר

ריצה סביב הג'ימבוקס בחלקה הראשון של היצירה ובחלק השני גלישה במגלשה
וכך חוזרים על הפעילות .

לייעוץ הדרכה ורכישת הדיסק: עופרה כהן 097678186 , 0522551845
ofra-c@zahav.net.il
www.music4life.co.il

פעילות לגירוי חושי ותנועתי

מערך פעילות לגירוי חושי ותנועתי – 4 שעורים
מומלץ לגילאי  : 1-3 שנים

מאת: אורנה אלעד מורה לחינוך גופני, מטפלת מוסמכת ומלווה התפתחותית
שיטת פלדנקרייז (בוסטון) וChild Space (בי"ח אסף הרופא)

שיעור מס' 1 – תרגול מיומנויות הליכה

עבודה עם חצאי העיגול הורוד, התרגילים מומלצים מהשלב בו התינוק מתחיל בצעדיו הראשונים

נקודת מוצא: חצאי העיגול מחוברים לכדי עיגול ומונחים בשכיבה על הרצפה
1. עמידה מול העיגול כניסה לתוך העיגול ויציאה רגל אחר רגל

2. עמידה מול העיגול כניסה לעיגול ויציאה אחורה רגל אחר רגל

3. עמידה לצד העיגול, הכנסת רגל ימין צירוף רגל שמאל ויציאה באותו האופן (תרגול הליכה צידית)

4. עמידה מול העיגול הכנסת רגל אחת, את הרגל השניה להעביר מעל העיגול

5. עמידה מול העיגול, עליה על הדופן הקרובה וכניסה לתוך העיגול, יציאה באותו האופן (ניתן לתרגל זאת גם באמצעות המדרגות)

6. הליכה על דופן העיגול, חיבור העיגול לכדי S והליכה על דופן חצאי העיגולים

נקודת מוצא: חצאי העיגול מחוברים אחד לשני בעמידה על הרצפה כמו גלגל
8. זחילה דרך העיגול ויציאה מהצד השני

9. הצמדת העיגול למנהרה – זחילה דרך העיגול ויציאה מהצד השני של המנהרה

10. שכיבה בתוך העיגול  וגלגול מצד לצד (על הבטן/על הגב)

שיעור מס' 2 – תרגול מיומנויות הליכה, זחילה וטיפוס

עבודה עם מדרגות, מגלשה וכדורים

1. לטפס על המדרגות להתיישב על המגלשה ולהחליק למטה

2. לטפס על המדרגות, לשכב על הבטן להושיט ידיים לפנים ולהחליק למטה
לטפס על השיפוע מכיוון בריכת הכדורים ולרדת במדרגות

3. לזחול במנהרה (תוספת- להביא כדור שהונח בקצה המנהרה)

4. להתמסר בכדור בתוך המנהרה
(הפעוט בקצה אחד והמטפלת בצידה האחר של המנהרה)

5. הפעוט יושב בבריכת הכדורים מול השיפוע ותופס כדור  שנמסר לו מקצה המגלשה

6. הפעוט יושב בבריכת הכדורים מול השיפוע ומגלגל כדור על המגלשה כלפי מעלה

שיעור מס' 3 – תרגול מיומנויות שיווי משקל

עבודה עם משטח שיווי משקל

נקודת מוצא: הפעוט יושב במרכז משטח שיווי המשקל

1. המטפל מסובב בעדינות את משטח שיווי המשקל מעלה ומטה

2. הנעת המשטח בעדינות מצד לצד ימין ושמאל

3. הנעת משטח שיווי המשקל ברצף (ימין, שמאל, מעטה ומעלה)

4. הפעוט מנסה להניע את משטח שיווי המשקל באמצעות תנועת גופו

5. הפעוט יושב בקצה משטח שיווי המשקל, יוריד את רגליו לרצפה וינסה ללכת באמצעות הרגליים על הרצפה בכדי לסובב את משטח שיווי המשקל

נקודת מוצא: הפעוט שוכב על הבטן במרכז משטח שיווי המשקל

6. הפעוט ינסה להניע את משטח שיווי המשקל באמצעות תנועת גופו

7. הפעוט מניח את ידיו על הרצפה יהלך עליהן ועל ידי כך יסובב את משטח שיווי המשקל

8. הפעוט מניח את רגליו על הרצפה ומסובב בעזרתם את משטח שיווי המשקל

שיעור מס' 4 – תרגול מיומנויות זחילה ושיווי משקל

עבודה עם חצאי עיגול,חצי גליל גדול וחצי גליל קטן

נקודת מוצא: חצאי העיגול הורודים מורכבים על חצי הגליל הגדול (צהוב) בשתי הקצוות

1. הפעוט עובר מעל הכרית בזחילה ובהליכה

2. עליית הפעוט על חצי הגליל הצהוב וירידה ממנו (פסיעה/קפיצה)

נקודת מוצא: חצי העיגול הורודים מורכבים על חצי הגליל הגדול (צהוב) במרכז
( לא צמודים)

3. מעבר משוכות מעל הקשתות לאורך חצי הגליל הצהוב

נקודת מוצא: חצי הגליל הצהוב מורכב על חצאי העיגול הוורודים
יוצרים נדנדה, מדריכים את הפעוט איך לייצב ולאזן את עצמו בסיוע הידיים והגוף

4. שוכבים על הנדנדה (בטן/גב) ומתנדנדים מצד לצד

5. יושבים על הנדנדה מתייצבים ומתנדנדים

6. יושבים על הנדנדה , הרגליים בישיבה שלמה על חצי הגליל הצהוב, ומתנדנדים מצד לצד

7. החל מגיל שנה וחצי או בהתאם לגודלו של הפעוט,
מוסיפים את חצי הגליל התכלת על חצי הגליל הצהוב לכדי גליל ומבצעים את
תרגיל מספר 5 , תרגיל 6 במצב בהן מונחות הרגליים על חצאי העיגול הסגול

לייעוץ והדרכה: אורנה אלעד: 0547404317, 089286769
osoelad@actcom.net.il